ע"א 455/85
פסק-דין עליון
תקציר
החלטת בית המשפט העליון נסובה סביב תביעתו של קצין מילואים לשעבר להכרה בנכות בשל מחלת סוכרת נעורים שנגרמה לכאורה מהלם נפשי במהלך מלחמת יום הכיפורים. הדחייה הראשונית של תביעתו על ידי קצין התגמולים התבססה על תקופת ההתיישנות שבחוק הנכים (תגמולים ושיקום), שכן התביעה הוגשה שנים לאחר שחרורו. הקצין גם סירב להאריך את תקופת ההתיישנות, בנימוק שהפגיעה אינה "חבלה רשומה" כנדרש בחוק. ערעורו של המשיב לבית המשפט המחוזי הביא להארכת מעצר חוזרת, המאפשרת לו להביא ראיות ל"חבלה רשומה". בית המשפט העליון אישר פרשנות זו, תוך שהוא מדגיש שני שלבים בסיבתיות הפגיעה: אירוע חיצוני והפגיעה עצמה, אותם יש לתעד. הם זיהו הלם רגשי כפציעה פוטנציאלית תחת "חבלה" וטענו כי ראיות משניות יכולות לבסס רשומות אבודות. על אף שהמערערת חששה שפרשנות זו עלולה להוביל לטענות יתר, קבע בית המשפט כי המשוכות הפרוצדורליות והראייתיות ימנעו מקרים חסרי בסיס. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי ומאפשר למשיב הזדמנות להוכיח את טענתו על פי אמות מידה ראייתיות מתוקנות.
חקיקה מקושרת
ע"א 455/85 קצין התגמולים נ' אברהם כספי, עליון (10.1.1988)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.