ת"פ 13776-12-16

תקציר

הנאשמים, אב ובתו, הורשעו בשורה של עבירות כלכליות ובהן הפרת אמונים, הטרדת עד וסיוע לשוחד. האב ניצל את מעמדו כחבר בכיר בארגון המורים לקבלת טובות הנאה כספיות, בעוד בתו סייעה לו ואף נהנתה ישירות מהשוחד. העבירות בוצעו במשך מספר שנים וגרמו לפגיעה משמעותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובטוהר המידות של המינהל. בית המשפט קבע את טווח הענישה המתאים לכל נאשם, כאשר הטווחים נטו לכיוון הצעת התביעה, שהייתה מעט חריפה יותר מהצעת ההגנה. עבור האב, הטווח נקבע בין 6 חודשי עבודות שירות ל-15 חודשי מאסר, ואילו עבור הבת הוא נע בין 7 ל-15 חודשי מאסר. עם זאת, בית המשפט החליט לחרוג מטווחים אלה מטעמי צדק, בהתחשב בנסיבות חריגות. בכלל זה, חלוף הזמן שחלף מאז בוצעו העבירות (למעלה מ-13 שנים), הפער המשמעותי בין העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום לבין אלה שבהן הורשעו בסופו של דבר, והעובדה שהנהנית העיקרית מהשוחד, שלא מילאה את חובתה להעיד אמת, כלל לא הועמדה לדין. כמו כן נלקחו בחשבון גילו המתקדם של האב, הודאתו וקבלת האחריות שלו. בסופו של דבר נגזרו על האב 5 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 50 אלף שקל ועוד 3 חודשי מאסר על תנאי בגין הטרדת עד. על הבת נגזרו 9 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל. גזרי הדין הוטלו כדי לשמור על תחושת צדק, שוויון ואחידות בענישה, תוך שיקוף חומרת העבירות. לנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין תוך 45 יום.