א"ב 1806/19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבחירות לכנסת ה-21, ובפרט לכשירותם של מועמדים ומפלגות מסוימים להשתתף בבחירות אלה. ועדת הבחירות המרכזית הפנתה לבית המשפט ארבעה דיונים, בעניינם של ד"ר בן ארי, ד"ר כסיף, רשימת חד"ש-תע"ל ורשימת רע"ם-בל"ד. החלטת הרוב, שהתבססה על סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, קבעה כי ד"ר בן ארי תיפסל מלהשתתף בבחירות, ומצאה ראיות מספיקות להסתה לגזענות כמטרה מרכזית במשנתו. החלטה זו התקבלה בזהירות רבה, בהתבסס על רף ראייתי מחמיר, תוך התחשבות בזכות החוקתית לעמוד לבחירה. עילות הפסילה לא התקיימו לד"ר כסיף, וגם לא לרשימות חד"ש-תע"ל ורעם-בל"ד, בדבר שלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או תמיכה במאבק. דעת הרוב הדגישה כי התבטאויות קשות, פוגעניות ככל שיהיו, אינן מהוות בסיס משפטי לפסילה אם אינן נופלות בגדר העילות שצוינו. השופט דוד מינץ, בדעת מיעוט, סבר כי יש לפסול גם את ד"ר כסיף ואת רשימת רע"ם-בל"ד, ואילו השופט נעם סולברג טען כי אין למנוע אף אחד מהמועמדים או הרשימות מלהשתתף והדגיש את חשיבותה של הזכות החוקתית לבחור ולעמוד לבחירה. פסק דין זה, שנועד להגן על הדמוקרטיה הישראלית, משקף יישום זהיר של החוק ועקרונות הריסון השיפוטי, תוך הכרה בהשפעה האפשרית על זכויות יסוד חוקתיות. הנימוקים המפורטים מאחורי פסק הדין יינתנו בבוא העת.