ת"א 2151/06

תקציר

התיק סובב סביב תביעת חוב גדולה שהגיש בנק נגד תובע. המנהל המיוחד שמונה לבחון את התביעה בחן ביטוב לעומק את נסיבות התביעה ומצא את הבנק אחראי לקריסת החברות של התובעת, מה שהביא לדחיית תביעת הבנק. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, והבנק לא ערער. לפיכך, החלטת המנהל המיוחד מהווה קביעה שיפוטית מוסמכת, והבנק מנוע על פי דין מלטעון לקיומו של חוב כלשהו של התובע. הנושא המרכזי כעת הוא הערכת הנזקים שנגרמו לתובעים עקב פעולות הבנק, ובפרט שווי החברות טרם פירוקן. התובעים הציגו חוות דעת מומחה שהעריך את שווי החברות ב-10.2 מיליון שקל, ואילו חוות דעת המומחה של הבנק הנתבע העריכה את השווי כשלילי. שני המומחים הציגו מתודולוגיות ומסקנות סותרות. השופט, לאחר ששקל את הטענות ואת חוות דעת המומחה, מצא לנכון למנות מומחה מטעם בית המשפט לקביעת שווי החברות בשיטת DCF המתאימה. הצדדים יציעו במשותף שמות מומחים, ואם לא יסכימו ימנה אחד מהם. מומחה זה ייתן חוות דעת על שווי החברות, ולאחר מכן יינתן פסק דין נוסף לגבי יתר רכיבי הנזק הנתבעים על ידי התובעים. השופט הדגיש כי אין סיבה להוצאות בשלב זה.