ת"א 16182-12-19

תקציר

השופט קבע כי בקשת הפסילה אינה נוחה ודינה להידחות. הבקשה הוגשה זמן רב לאחר פתיחת התיק, והטעמים שצוינו בבקשה לא הצדיקו את פסילת השופט. השופטת הדגישה כי הבקשה התבססה על ייצוג משרד עורכי הדין של בעלה של התובעת מבין כל הצדדים בתביעת נזיקין נפרדת, שמונתה על ידי חברת הביטוח שנים לפני ההליך הנוכחי. השופט לא מצא ראיות לחשש אובייקטיבי ממשי למשוא פנים, שכן הייצוג לא שולם על ידי מי מהצדדים המעורבים בתיק הנוכחי, והמשרד ביקש הסדר שידחה את התביעה הן נגד התובע והן נגד הנתבעים. השופט התייחס גם לחששותיו של התובע, מצא אותם סובייקטיביים ומצערים, וציין כי הרמיזות לקנוניה כוללת אינן מתקבלות על הדעת. השופטת הגיעה למסקנה כי אין הצדקה לפסול את עצמה וכי יש לדחות את הבקשה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים. החלטה זו התקבלה על מנת לשמור על אמון הציבור במערכת המשפט.