רע"פ 8511/16

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על תיק פלילי, כאשר המבקש מבקש לערער על עונשו מכמה טעמים. עם זאת, הבקשה אינה עומדת בקריטריונים של מקרים מיוחדים המצדיקים מתן רשות ערעור, שכן היא אינה מעוררת שאלות משפטיות מהותיות או מסתכנת בעיוות דין. טענות המבקש נמצאות כניסיון לטעון מחדש את עניינו הפרטי ואינן מציגות נסיבות חריגות. בית המשפט דן גם בהתייחסותו של בית משפט השלום לתיקון 113 וברלוונטיות שלו לעניינו של המבקש, וקובע כי גם ללא קביעה מפורשת של אזור עונשין, יכולה ערכאת הערעור לבחון את נאותות העונש. עוד מודגש בפסק הדין כי השיקום אינו הגורם המכריע הבלעדי וכי שיקולים אחרים כגון עקרון ההלימה הם בעלי חשיבות עליונה. גם המלצות שירות המבחן זוכות להתייחסות ונמצאות כשיקול אחד מיני רבים בגזר הדין, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש נדרש להתייצב ולרצות את עונש המאסר שנגזר עליו כפי שהוחלט במקור על ידי הערכאות הנמוכות יותר.