ת"א 24587-12-14

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשה לדחיית התביעה על הסף, שכן כתב התביעה נמצא כמגלה עילה, ובית המשפט לא ידחה את התביעה על הסף בשלב זה. השופטת בחנה בקפידה את הטיעונים שהציגו הצדדים והחליטה לקבל את בקשת הדחייה. הפרסום המדובר, שהופיע באתר האינטרנט של משרד האוצר, לא נחשב לשון הרע בעיני השופט. בפרסום צוין כי בקשת העותר נדחתה כאשר למעשה היא נמשכה. השופט קבע כי אדם סביר לא היה רואה בפרסום כזה אינדיקציה למחדל מצד העותר, ולכן אין בו משום לשון הרע, שהיה מחייב אותו להיות משפיל או משפיל. זאת ועוד, הפרסום נופל תחת הוראות סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע, העוסק בפרסומים מותרים, וקובע כי פרסומים שנעשו במהלך דיון או כחלק מהחלטה של בעל סמכות שיפוט אינם עילה למשפט פלילי או אזרחי. עוד ציינה השופטת כי הפרסום, שהתייחס לעתירה כאל "נדחית" ולא כאל "נסוגה", היה פרט שולי ולא גרם נזק ממשי, ועל כן יש לדחות את התביעה ללא צורך בשמיעת ראיות כלשהן. גם התגובה שהגיש המשיב וכתבי הטענות שלו, שהדגישו את חשיבותו הציבורית של התיק, לא נחשבו כמשנים תוצאה זו. התביעה נדחתה, ובשל הערות מסוימות שנערכו במהלך פסק הדין, החליטה השופטת שלא לחייב בהוצאות.