בר"ע 1378/97

תקציר

בית המשפט דן בבקשה לביטול צו עיקול על כספי פיצויים המוחזקים בידי מעסיקו של עובד. המשיב הטיל עיקול על כספים אלה, מה שהוביל את המבקש להגיש בקשת ביטול, אשר נדחתה על ידי מנהל ההוצאה לפועל. המבקש ערער לבית המשפט בטענה כי הכספים מוגנים תחת סעיפים 50(א)(1) ו-26(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל ופיצויי פיטורים, המונעים עיקול של נכסים מסוימים. המשיב טען, לעומת זאת, כי הגנות אלה חלות רק על כספים שהופקדו על ידי המעביד ולא על אלה שכבר מצויים בידי המעסיק. בית המשפט נתן רשות ערעור ודן בתיק לגופו. בסופו של דבר, הסכים בית המשפט עם פרשנותו של המשיב וקבע כי תכליתו של סעיף 26 היא להגן על כספים מפני נושי המעביד ולא מפני נושי העובד. משכך, דחה בית המשפט את הערעור, אישר את העיקול והורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה מוצדקת משום שהכספים אינם מופקדים עוד, מה שהופך אותם לרגישים לעיקול.