ע"א 6425-06-16

תקציר

מדובר בסכסוך בין מושב לבין שתי חברות ביטוח - מגדל ואיילון - בעקבות תאונת דרכים שאירעה בשנת 2001, בה נפגע עובד במושב. הנפגע תבע את המושב בבית המשפט המחוזי בנצרת והמושב פנה למגדל, חברת ביטוח הרכב החובה שלו, לקבלת ייצוג. מגדל מינתה את עו"ד גושן לייצג את המושב. עם זאת, בהמשך טען המושב כי מגדל הציגה מצג שווא לגבי היקף הכיסוי הביטוחי שלה ולא הודיעה לה כי התאונה חורגת מתחום הפוליסה. בנוסף, טען המושב כי לגושן היה ניגוד עניינים, שכן הלקוח העיקרי שלו היה מגדל, שהיה לו אינטרס שונה מזה של המושב בתוצאות התיק. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המושב, קבע כי מגדל אחראית לרשלנות וניגוד עניינים, והורה למגדל לפצות את המושב בגין התשלומים ששילמה לנפגע. מגדל ערערה על החלטה זו, והמושב ערער בערעור נגדי, וביקש פיצוי נוסף ממגדל וגם מחברת הביטוח איילון. השופט קובי ורדי המליץ לקבל את ערעורה של מגדל ולדחות את ערעור המושב, בנימוק שלא הוכחה רשלנות מצד גושן ואין קשר סיבתי בין מצג השווא וניגוד העניינים הנטען לבין הנזק שנגרם למושב. השופט ורדי טען כי טענת המושב בדבר זהות הנהג לא הוכחה וכי אין חובה מצידו של גושן לטעון אחרת. באשר למצג השווא וניגוד העניינים, השופט ורדי הכיר בהם, אך הדגיש כי הם אינם יוצרים אחריות יש מאין. מאחר שהעובדות הצביעו על כך שלמושב ממילא לא היה כיסוי ביטוחי, התנהלותה של מגדל לא גרמה לנזק. השופט ישעיהו שנלר, שאמנם הסכים עם דחיית ערעור המושב של המושב נגד איילון, אמנם הסכים עם דחיית הערעור של המושב נגד איילון, אך סבר אחרת על הסכסוך עם מגדל. השופט שנלר הדגיש את ניגוד העניינים ואת הפגיעה באוטונומיה של המושב, וקבע כי התנהלות המבטח הייתה בלתי אתית וגרמה למושב מצוקה נפשית. הוא הציע לפסוק למושב פיצוי המוערך בסכום שניתן היה לחסוך בפשרה בזמן, אילו ידע המושב את הסיכונים האמיתיים הכרוכים בכך. השופטת עינת רביד הסכימה עם ניתוחה ותוצאתה של השופטת שנלר, וקבעה כי יש לפצות את המושב על המצג הלקוי שקיבל ממגדל, שככל הנראה מנע פשרה מוקדמת. החלטת הרוב, בהתאם לדעת השופט ורדי, דחתה את ערעור המושב וקיבלה את זו של מגדל, תוך הקלה על מגדל מצו הפיצויים. עוד קבעו השופטים כי על המושב לשאת בהוצאותיו בערעור נגד מגדל ולשלם את הוצאותיו של איילון, ואילו מגדל תשיב את פיקדון הערעור. השופט שנלר, בדעת מיעוט, העדיף להותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה, ולחייב את מגדל לשלם למושב את הפיצויים שעליו הורה.