ת"א 9707-12-13

תקציר

תושבי רחוב דרור 5 בקיסריה הגישו תביעה נגד שכנם, הבעלים של רחוב העגור 30, בגין הפעלת אתר נופש דה פקטו, השכרת ביתו והבריכה לתקופות קצרות, אירועים ומסיבות שגרמו להם מטרד. התובעים דרשו צו מניעה להפסקת פעילותה העסקית של הנתבעת וביקשו פיצוי בגין מטרד והפרת חובה חקוקה. הנתבעת טענה כי יש לדחות את תביעת התובעים משום שהבית נרשם על שם חברה בבעלותם, וכי הם לא הוכיחו אירועי שכירות הגורמים לרעש או לכל מטרד אחר. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת בדבר זכות התביעה, וקבע כי לתובעים, כשוכרים, עומדת זכות לתבוע בגין מטרד. עוד נקבע כי מיקומם וטיבם של הנכסים מהווים גורמים רלוונטיים לקביעת שימוש סביר ומטרד. בית המשפט מצא כי התובעים הצליחו להוכיח כי רעש הנתבעת היה בלתי סביר והיווה מטרד, וכי הנתבעת לא עמדה בנטל להראות היעדר מטרד. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבע השתמש בבית למטרות מסחריות ללא הרישיונות הנדרשים, בניגוד לחוק התכנון והבניה, שנועד למנוע מטרדים. באשר לנזק, קיבל בית המשפט את עדות התובעים כי פעילות הנתבעת שיבשה את חייהם התקינים ופסק להם פיצוי בסך 25,000 ₪. בית המשפט נתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת להשכיר את הבית לכל מטרה שאינה למגורים, והורה לנתבעת לשלם לתובעים הוצאות בסך 40,000 ₪.