בש"פ 1823/21

תקציר

המערער במקרה זה הוחזק במעצר וממתין למשפטו באשמת עבירות מין. הם ערערו על דחיית בקשתם לשחרור מהכלא, שאותה דחה בית משפט קמא בשל מצבן הנפשי של המתלוננות. המלצת שירות המבחן לשחרר את המערער בתנאים מסוימים לא נשקלה לגופה על ידי בית משפט קמא. בית המשפט העליון קבע כי ההשפעה על מצבם הנפשי של המתלוננים, שכבר מסרו את עדויותיהם, אינה סיבה מספקת לשלול את שחרורו של המערער, מה גם ששירות המבחן המליץ על חלופות מעצר שימזערו את הסיכון שהמערער יפגע שוב. בית המשפט הדגיש כי יש לקיים את חזקת החפות, ולמתלוננים לא יכולה להיות זכות וטו על שחרורו של המערער. לפיכך התקבל הערעור, והתיק הוחזר לבית משפט קמא על מנת שיקבע את תנאי שחרורו של המערער ממאסר, אשר יהיו כפופים למגבלות מסוימות, לרבות פיקוח אלקטרוני, הפקדת מזומנים וערבויות צד ג'. החלטה זו התקבלה בהתחשב בהמלצות שירות המבחן ובדרישה לתסקיר היתכנות חיובי.