רע"א 2523/91

תקציר

על החלטת בית המשפט המחוזי לפסוק תשלום חודשי בסך 9,000 ₪ לאדם המרותק לכיסא גלגלים בעקבות תאונת דרכים כתשלום תדיר לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הוגש ערעור בשתי בקשות למתן רשות ערעור. בית המשפט העליון קבע כי אופיין הדחוף של תביעות לתשלומים תכופים מביא לכך שבתי המשפט אינם בוחנים לעומק את פרטי סוגי הנזקים השונים, ומשאירים אותם לתביעה העיקרית. כתוצאה מכך, קשה לערכאת ערעור להתערב בסכום שנקבע כתשלום תדיר על ידי בית המשפט של ערכאה ראשונה. ההחלטה בבקשה לתשלום תכוף היא זמנית בלבד ואינה מחייבת את בית המשפט בתביעה העיקרית. ההליכים בבקשות מסוג זה נועדו להיות קצרים, ובתי המשפט בדרך כלל אינם נוטים לאפשר ראיות נוספות או חוות דעת מומחים. במקרה זה, הסכום שנפסק היה סביר, וכל שגיאה ניתן לתקן את הפעולה העיקרית. הגם ששגה בית המשפט המחוזי בכך שלא קבע תקופה לתשלום התכוף, מצבו החמור של המבקש הביא לכך שבית המשפט העליון לא יעניק למשיבים רשות ערעור על החלטה זו. לפיכך נדחו שתי בקשות רשות הערעור.