ת"א 1076/02

תקציר

הסכסוך הוא על שלוש חנויות הממוקמות בירושלים, בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ומושכרות לתובעת (אלמנתו של אדם שנפטר) ולנתבעים (אחיו של המנוח). לאחר פטירת בעלה, הייתה התובעת זכאית למחצית מזכויות הדיירות המוגנת של החנויות, אך הנתבעים, שהמשיכו לנהל את העסק, סירבו לאפשר לה או לילדיה להיכנס לחנויות. התובעת תבעה פירוק שותפות וביקשה לנהל לפחות אחת מהחנויות. בית המשפט מצא כי יש לו סמכות לדון בתיק וכי תביעת התובע לא נדחתה בשל התדיינות קודמת. עוד נקבע כי דיני השותפות והשיתוף, ולא הגנת הדייר, חלים במקרה זה. מאחר שהנתבעים מנעו מהתובעת לממש את זכויותיה כדיירת מוגנת, ומאחר ונימוקיה לפירוק השותפות היו מוצדקים, פסק בית המשפט לטובתה. הוחלט כי השותפות תפורק על ידי ייחוס נכסים, כאשר התובעת תקבל את אחת החנויות, בהינתן הסכמתה לפתרון זה. הנתבעים חויבו לפנות את החנות ולשלם הוצאות משפט, וכן 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין, בתוך מועד שנקבע. פסק הדין נועד לסיים את הסכסוך ארוך השנים והעניק לתובעת חזקה בחנות הקטנה יותר, תוך הכרה בזכויותיה כדיירת מוגנת.