ע"ע 35058-05-12

תקציר

בפסק דין משמעותי בחן בית המשפט את תחולתן של הגנות לשון הרע לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע ביחס לפיטורים הקשורים לעבודה על ידי רשות מוסמכת, תוך התמקדות בשאלה האם יש להגן על התקשרויות מסוימות מפני תביעות אזרחיות. מדובר בתביעה נגד פקידי משרד החינוך בגין התבטאויות שנאמרו במהלך הליך שהוביל לפיטורי עובד. נטען האם התקשרויות אלה, שנחשבו שערורייתיות וחסרות בסיס על ידי ערכאה נמוכה יותר, יכולות להיות מוגנות ב"הגנה מוחלטת" לפי סעיף 13(9), המונע בדרך כלל עילה לתביעות לשון הרע אם פורסמו על ידי עובדי ציבור במסגרת תפקידם. השופט גליקסמן טען כי אין להחיל הגנה כאשר רשות מוסמכת פועלת כמעסיק במסגרת יחסי העבודה, תוך הבחנה בין פעולות המבוצעות על פי דין לבין פעולות כמעסיק. בית המשפט התלבט בשאלה האם חסינות רחבה כזו מונעת מיצוי דין, במיוחד כאשר לשון הרע פוטנציאלית כרוכה בהערכות תעסוקתיות פנימיות. בסופו של דבר, הגיע הרוב למסקנה כי יש להחיל את סעיף 13(9) בשל היותם של המכתבים חלק מההליך המינהלי הקבוע בחוק, ובכך לדחות את הערעור ולקבוע כי אין בתיק כדי להצדיק חריגה מההגנות הקבועות לעובדי ציבור. עם זאת, דעות חלוקות הדגישו את אופיו החריג של התרחיש, והצביעו על חקירה יסודית ובחינה מחודשת אפשרית של העובדות הייחודיות והמטרידות של המקרה.