עמ"ת 13972-08-09

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לערעור על עבירת תעבורה שנדון בבית המשפט המחוזי בחדרה. מעצרו של המערער הוארך בגין שורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף, שימוש ברכב לא מבוטח ונהיגה בחוסר זהירות. בית המשפט החליט לקיים את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים. החלטה זו התבססה על עברו של המערער בעבירות תעבורה חמורות חוזרות ונשנות, לרבות מאסרים קודמים ומאסר על תנאי תלוי ועומד. בית המשפט הדגיש את הסכנה הנשקפת מהמערער לשלום הציבור, במיוחד נוכח אופיין הלילי של עבירותיו, והביע ספקנות כלפי טענותיו לשיקום. השופט ציין כי התנהגותו של המערער מעידה על זלזול בחוק וחוסר כבוד לתוצאות, וכי הסדרים חלופיים לשחרור, כגון מעצר בית, לא יפחיתו במידה מספקת את הסיכון הנשקף ממנו. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט כי המלצות שירות המבחן אינן מחייבות, ובמקרה זה אינן חד-משמעיות דיין כדי להצדיק את שחרורו של המערער. השופט הגיע למסקנה כי חומרת מעשיו של המערער והצורך בהרתעה כללית גוברים על סיכויי שיקומו, ועל כן נדחתה בקשת ההקלה. פיטורים גורפים אלה נקבעו ביום 22.10.2009.