ע"ע 372/05

תקציר

עניינה של איילין מונטסנוט ("המשיב"), אשר עבדה בחברת המשמר בע"מ ("החברה") מדצמבר 1999 ועד מאי 2004. לאחר סיום העסקתו, הגיש מונטסנוט שתי תביעות לפיצויי פיטורים וזכאויות נוספות שלטענתו לא קיבל. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק במידה רבה לטובתו, מה שהוביל את החברה לערער. הנושא העיקרי שאושר לערער עליו היה פיצויה של הלנה. בית המשפט המחוזי מצא כי מונטסנוט פוטר, מה שזיכה אותו בפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, אך דחה את תביעתו לשעות נוספות בשל היעדר ראיות מספיקות. החברה טענה לטעויות פרוצדורליות וערערה על טענת הפיטורים של מונטסנוט, בטענה שהצעות עבודה חלופיות נדחו על ידו. עם זאת, בית הדין הדגיש את הימנעותה של החברה מלהציג ראיות, ובמקום זאת הסתמך על עדותו של מונטסנוט, אשר פירטה פיטורים בתנאים בלתי הוגנים, לרבות השארה ללא עבודה ("התייבשות") וחוסר בהירות לגבי תעסוקה חלופית. בית המשפט מתח ביקורת על החברה על כך שלא עמדה בחובותיה לנהוג בהגינות ובתום לב במונטסנוט, עולה חדש שאינו מכיר את השפה והמנהגים. שלילת הפיטורים על בסיס חוסר תום לב לא הוכחה על ידי החברה, מה שהוביל לקיום פסק הדין. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק הדין המקורי, דחה את ערעור החברה והורה לה לשלם את הוצאות המשפט של מונטסנוט, תוך שהוא מאשר מחדש את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת נימוקיו.