ע"א 1427/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכות. המערער, שהוכר כבעל 50% נכות עקב הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ביקש הערכה מחודשת של מצב הנכות שלו. הוועדה הרפואית העליונה הפנתה בעבר את המערער למרכז הערכה רב-תחומי לצורך הערכה. עם זאת, המערער לא היה שבע רצון מהחלטת הוועדה, שהתקבלה מבלי לשקול כראוי את המלצות מרכז הערכה. בית המשפט מצא כי בעוד לוועדה הרפואית שיקול דעת באימוץ המלצות מומחים, היה עליה לספק הצדקה יסודית יותר לאי מילוי חוות הדעת של מרכז ההערכה. החלטת הוועדה ספגה ביקורת על היעדר הנמקה ואי התייחסות מספקת לממצאי מרכז ההערכה. באופן ספציפי, בית המשפט הדגיש כי דחיית חוות דעת המומחים על ידי הוועדה, לרבות זו של ד"ר טל ויצמן, לא הוסברה דיה. ויצמן הדגיש את חומרת מצבו של המערער, וציין את ניתוקו מהחברה ואת היעדר הקשרים החברתיים. התייחסותה של הוועדה לחוות דעת אחרות ולסיכום בית החולים משנת 1993 לא נחשבה להצדקה מספקת. בנוסף, ציין בית המשפט כי הוועדה התרשמה מנכותו התפקודית הקשה של המערער אך לא סיפקה הערכה ראויה של מצבו ביחס לממצאי מרכז ההערכה. נוכח ליקויים אלה, פסק בית המשפט לטובת המערער. היא הורתה לוועדה הרפואית העליונה לבחון מחדש את מצב נכותו של המערער ולתת הערכה מפורטת יותר, תוך התחשבות בממצאי מרכז ההערכה. כן חויב המשיב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למערער. ההחלטה ניתנה ב-22 ביוני 2006.