ת"א 34637-03-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופטת יהודית שבח) בעניין ת"א 34637-03-26, העוסקת בהעברת בורר מתפקידו בשל עילות פסלות. ### 1. רקע עובדתי ותמצית הסכסוך המקרה עוסק בהליך "גישבור" (גישור שהופך לבוררות) שבו מונה עו"ד אליהו מלך כבורר. המבקשים ביקשו להעבירו מתפקידו, בין היתר משום שעו"ד מלך משמש כבא כוחה של המשיבה (וולת'סטון) בעניינים אחרים, וקיימים חובות שכר טרחה משמעותיים של המשיבה כלפי עו"ד מלך. הטענה המרכזית הייתה כי התלות הכלכלית של הבורר במשיבה יוצרת אינטרס אישי בקבלת התביעה נגד המבקשים, דבר המקים חשש ממשי למשוא פנים. ### 2. העקרונות המשפטיים המנחים בית המשפט קבע מספר עקרונות יסוד המחילים את דיני הפסלות של שופטים על בוררים: * **החלת אמות מידה שיפוטיות על בוררים:** ההלכה הפסוקה (עניין *ארט-בי*, עניין *אדלקום*) קובעת כי על אף שכללי האתיקה לשופטים אינם חלים על בוררים "במלוא עוצמתם", אמות המידה הדיוניות והמהותיות בנושא פסלות – זהות. על בורר חלה החובה לפעול ללא משוא פנים, כפי שנדרש משופט. * **פסלות חובה (לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט):** * **מעורבות קודמת:** סעיף 77א(ב)(3) קובע פסלות חובה על מי ששימש כמגשר באותו עניין. עו"ד מלך שימש כמגשר בתיק, מה שמקים עילת פסלות מובהקת שאינה נתונה לשיקול דעת. * **יחסי לקוח-עורך דין:** כלל 15(ב)(4) לכללי האתיקה לשופטים אוסר על שופט לשבת בדין בעניינו של לקוח לשעבר (בחמש השנים האחרונות). בית המשפט החיל זאת על הבורר לאור הטיפול המתמשך במשיבה. ### 3. חידושים ודגשים בפסק הדין **א. מגבלות המניעות (השתק):** החידוש המרכזי בהחלטה הוא הדיון במתח שבין **הסכמת הצדדים למינוי** (לרבות הצהרות ויתור על טענות פסלות) לבין **עקרונות הצדק הטבעי**. אף שהמבקשים היו מודעים לקשרים העסקיים של הבורר ואף חתמו על מסמכים המוותרים על טענות פסלות, בית המשפט קבע כי **מניעות אינה גוברת על עילת פסלות מוחלטת**. **ב. החשש הממשי למשוא פנים – "נפילת האסימון":** בית המשפט נתן משקל רב ל"גילוי החדש" – דברי הבורר למבקש 2 בדבר חוסר יכולתה הכלכלית של המשיבה לפרוע חובות. הוכח כי פסק בוררות לטובת המשיבה הוא המקור היחיד ממנו יוכל הבורר להיפרע את שכר טרחתו העצום. בית המשפט אימץ את הגישה כי "זכותם של כל בעלי הדין שההליך יתנהל כשורה... אין לשלול את טענת הפסלות רק בשל ידיעה מוקדמת חלקית". **ג. חובת ה"חיץ":** בית המשפט הדגיש את חובתו של הבורר (כמו שופט) להציב "חיץ" בינו לבין בעלי הדין. במקרה דנן, העירוב בין ייצוג משפטי שוטף, קיום חובות כספיים, והיותו בורר, יצר "תמהיל של נתונים" שפגע במראית פני הצדק, גם אם לא הוכח ליקוי בטוהר המידות האישי של הבורר. ### 4. סיכום ומסקנות החלטה זו מהווה תמרור אזהרה לעורכי דין המשמשים כבוררים: 1. **מניעות לא תציל בורר שמעמדו נגוע בפסלות מהותית** (במיוחד כשמדובר במי ששימש כמגשר באותו תיק או שיש לו תלות כלכלית בתוצאות הבוררות). 2. **חובת הגילוי והניטרליות אינה חד-פעמית:** היא דורשת בחינה מתמדת של הקשרים העסקיים לאורך הליך הבוררות. 3. **העברת בורר מתפקידו אינה רק סנקציה על התנהגות רעה:** היא כלי להבטחת תקינות ההליך המעין-שיפוטי ושמירה על אמון הציבור במוסד הבוררות, גם כאשר הצדדים נתנו את הסכמתם המקורית למינוי.