ע"פ 49500-12-10

תקציר

הכרעת הדין נוגעת למקרה של שני נאשמים המואשמים בשורה של עבירות נשק. הנאשם מס' 1 (ארז אברג'יל) הואשם בהחזקת נשק שלא כדין, קבלת נכסים שהושגו בעבירה, וקשירת קשר לביצוע עוון. בתוך כך, הואשם המערער (נאשם מס' 2) באמור לעיל, בנוסף לשיבוש הליכי משפט ונשיאת נשק (אביזר) שלא כדין. האישומים נבעו מגילוי שני אקדחים ותחמושת בביתו של הנאשם מס' 1, וכן כוונת טלסקופית המותאמת לנשק ארוך שנתפס מגופו של המערער. שני הנאשמים הודו באשמה. במסגרת הסדר טיעון נגזרו על אברג'יל 18 חודשי מאסר, בעוד המערער ביקש לטעון את עונשו באופן חופשי. בית משפט קמא גזר על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, 6 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירה נפרדת וקנס בסך 3,000 ₪. המערער ערער על הכרעת הדין, טען לעונש בלתי מידתי בהשוואה לנאשם שותפו וביקש עונש קל יותר. מנגד, טען המשיב (התביעה) כי גזר הדין הולם ועולה בקנה אחד עם מדיניות עבירות הנשק. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות, החליטה להפחית את עונשו של המערער ל-30 חודשי מאסר בפועל, כאשר בפועל 20 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי. בית המשפט ביסס את החלטתו על עקרון אחידות הענישה, וציין כי מעשיו של המערער דומים לאלה של אברג'יל, אך הוא קיבל עונש חמור יותר. בית המשפט הדגיש כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות ענישה כה חמורה, במיוחד בהתחשב בעברו הפלילי החמור יותר של אברג'ל ובנשק שנתפס בדירתו. יתר על כן, בית המשפט הכיר בהודאתו המוקדמת של המערער באשמה, ובכך חסך זמן שיפוטי. העונש המופחת, קבע בית המשפט, ישמור על ההרתעה הנדרשת תוך הבטחת אחידות והוגנות בגזר הדין.