ע"א 7614/96

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר קיבל את טענת רגבה כי המערערים (חברה ומנהלה) הפרו את הפטנט של רגבה שהגן על שיטת התקנה שטוחה של כיורים במשטחים. המשיבים, רגבה, טענו כי המערערים הפרו גם דגם מספר 17470 שברשותם, אך בית המשפט המחוזי דחה טענה זו ולא הוגש ערעור. המערערים, צ'ורי, טענו כי לא הפרו את הפטנט וכן חלקו על תוקפו של הפטנט עצמו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת רגבה שהטיל את נטל ההוכחה על טשחורי באשר לטענה כי הפטנט לא הופר וכן קבע כי אף שצ'ורי לא הייתה המפרה הישירה, העובדה שהיא הייתה החוליה הרחוקה יותר בשרשרת הסיבתיות שהובילה להפרה אינה פוטרת אותה מאחריות. בית המשפט העליון קבע, כי קביעת גבולות תחולתו של פטנט מהווה נקודת מוצא לבירור האם הפטנט הופר, התלויה בעיקר בקביעת היקף תחולתו. מאחר שתכליתו הסופית של התהליך המוגן בפטנט הייתה לאפשר התקנה שטוחה של כיור, קבע בית המשפט כי "המוצר הישיר" של התהליך המוגן אינו הכיור אלא הפתח במשטח. עוד קבע בית המשפט כי נטל ההוכחה ביחס לטענת ההפרה מוטל על רגבה ומאחר ורגבה לא הציגה כל ראיה לכך שכיור פורדהם כלשהו הותקן בפועל בשיטת רגבה, שגה בית המשפט המחוזי בהחלת חזקת ההפרה. עוד קבע בית המשפט כי אין בסיס עובדתי או משפטי להטיל על טשחורי אחריות להפרה וגם אם הפטנט הופר, המפרים היו מתקיני השיש ולא טשורי. לפיכך, הערעור התקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נמחק ותביעת המשיבים נדחתה.