ת"א 7086-01-17

תקציר

בית המשפט מקבל את עתירתו של אריה לאכוף הסכם עם יצחק, ובכך מבטל את ניסיונו של יצחק לבטלו. השופטת קובעת כי הצדדים אכן התקשרו בהסכם מכר מחייב, למרות היעדר מועדי תשלום ספציפיים, שכן כוונת הצדדים הייתה מחייבת, ואת הפרטים החסרים ניתן למלא על פי חוק. עוד קובעת השופטת כי טענתו של יצחק כי המכירה הותנתה בתנאי השעיה חסר בהסכם, לא הוכחה. איחורו של אריה בתשלום מלוא התמורה נחשב להפרה יסודית, אך מאחר שיצחק לא מסר הודעת ביטול תקפה, ההסכם נותר על כנו. ההודעה, שהגיעה שנים לאחר ההפרה ולצד דרישה לדמי שכירות, לא הביעה כוונה ברורה לבטל, ואף לא נתנה לאריה זמן סביר לתקן את ההפרה. יתר על כן, טענתו של יצחק כי ההסכם היה לשכירות ולא למכירה, אינה נתמכת וסותרת את הודאתו שלו. השופט מורה ליצחק לשלם לאריה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל, ודוחה את התביעה נגד יתר הנתבעים, וקובע כי ההסכם עדיין תקף ומחייב.