בר"ע 7225-09-23

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת המבקש להארכת מועד לערעור על פסק דין שניתן בהליך דיון מהיר. המבקש, שהוא בעל רקע משפטי, לא הצליח להצדיק שיהוי של חודשיים בהגשת הערעור. בית המשפט מציין כי הליך הערעור הוגש מעבר למועד הקבוע בחוק, החל ממועד הצגת פסק הדין למבקש באמצעות דואר אלקטרוני. כתובת הדוא"ל, השייכת לאשת המבקש – גם היא בא כוחו הרשום – שימשה את המבקש באופן עקבי בהליכים משפטיים. לפיכך, הצגת פסק הדין באמצעות דוא"ל זה נחשבת להמצאה חוקית. כמו כן, המבקש לא סתר את רישומי בית המשפט לפיהם פסק הדין ניתן ביום 25.6.2023. בתצהירים שמסרו המבקש ועורך דינה של אשתו לא נטען כי פסק הדין לא התקבל, אלא רק כי לא נצפתה. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, אין בכך משום סתירה תקפה. המבקש גם לא הביא ראיות מספיקות לכך שטעות בפסק הדין הטעתה אותו באשר למועד האחרון להגשת ערעור. בנוסף, סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק הארכה, מה גם שחלק מהטענות מתייחסות לפסיקה קודמת של בית המשפט. נוכח השיהוי המשמעותי, מצדד בית המשפט באינטרס של המשיב בסופיות ההליך ובסיכויים המינימליים להצלחת הערעור, ודוחה את הבקשה להארכה. המבקש אינו נדרש לשלם הוצאות נוספות הקשורות לבקשה זו.