בע"מ 2267/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בערכאת בית המשפט המחוזי, וניסיונות פנייה נוספים. המקרה המקורי היה סכסוך רכושי בין שני אחים, שהיו רשומים כבעלי זכויות שכירות שוות בדירה בראש העין. בשנת 1999 חתם אח אחד (המשיב) על תצהיר המעביר את כל זכויותיו בדירה לאח השני (המבקש), ללא תמורה. בהמשך עתר המשיב להכרזת העסקה כבטלה וביקש לפרק את הדירה המשותפת. בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת המשיב, והוביל את המבקש להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. עם זאת, המבקש לא הגיש את עיקרי טענותיו במועד, למרות הוראת בית המשפט לעשות כן שמונה חודשים קודם לכן. משכך, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו, אך נדחה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז לוד. טענות המבקש, שלא הוגשו במועד ונדחו בסופו של דבר, טענו כי בית המשפט המחוזי פעל בחוסר סמכות וכי דחיית ערעורו גרמה לו נזק כבד. עוד טען כי בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נפלו טעויות שונות. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה, בקובעו כי המבקש לא הגיש כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי וכי דחיית ערעורו מוצדקת בהתחשב בנסיבות. עוד ציין בית המשפט כי החלטתו נתונה לשיקול דעתו וכי המבקש לא העלה שאלות משפטיות עקרוניות ולא חווה עיוות דין. פסק הדין כלל גם המלצה לבתי המשפט לקבוע מועדים מדויקים להגשת כתבי טענות כדי למנוע עיכובים ואי הבנות דומות. השופט הגיע למסקנה כי בקשת רשות הערעור נדחתה, ומשלא נדרשה תגובה, לא נתבעו הוצאות. בנוסף, נדחתה גם בקשת המבקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.