רע"א 6401/00

תקציר

במקרה משפטי זה התייחס בית המשפט העליון לשאלה האם ניתן להציג חוות דעת מומחה ממשפט אחד בפני מומחה שמונה על ידי בית המשפט במהלך חקירה נגדית במשפט אחר הנוגע לאותו אירוע. בעקבות תאונת דרכים הגיש המשיב שתי תביעות: האחת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והשנייה לפי פוליסת ביטוח תאונות אישיות. בכל מקרה היה מעורב מומחה פסיכיאטרי שמונה על ידי בית המשפט והעריך את נכותו של המשיב, וכתוצאה מכך נקבעו הערכות שונות של 10% ו-20% נכות פסיכיאטרית לצמיתות. המשיב ביקש להציג את חוות דעתו של מומחה אחד בפני השני במהלך החקירה הנגדית; אולם, בית משפט השלום דחה זאת, רק כדי שבית המשפט המחוזי יקבל אותה מאוחר יותר. בערעור נוסף קבע בית המשפט העליון כי למרות שבדרך כלל לא ניתן להציג חוות דעת של מומחה פרטי למומחה שמונה על ידי בית המשפט לפי חוק הפיצויים כדי לשמור על ניטרליות, מותר להציג חוות דעת של מומחה אחר שמונה על ידי בית המשפט מהליכים הקשורים לאותו אירוע. החלטה זו מדגישה את העיקרון לפיו על מומחים הממונים על ידי בית המשפט לפעול בתום לב ובהגינות, ומדגישה כי הצגת חוות דעת כאלה חיונית לחקירה יסודית של העובדות ולהבטחת קביעות שיפוטיות מושכלות לגבי רמות המוגבלות. לפיכך, הערעור נדחה, והמשיב זכאי להוצאות בסך 10,000 ₪.