ת"פ 5112-10-18

תקציר

הנאשם הואשם בפריצה לדירתו של המתלונן ובגניבת מספר פריטים תוך הפרת תנאי מעצר הבית שלו. כתב האישום הסתמך במידה רבה על ראיות DNA שנאספו מבקבוק מים בזירת הפשע. עם זאת, במהלך המשפט התברר כי חלה פרצה משמעותית בשרשרת הראיות בנוגע לטיפול בדגימת הדנ"א והעברתה למעבדה, מה שהוביל לחשש לשלמותה ולזיהום אפשרי. השופט בחן בהרחבה את הראיות ואת עדויות העדים, והכיר בגרסתה המהימנה של המתלוננת על הפריצה ובסבירות שהדנ"א שעל הבקבוק מקורו בעבריין. עם זאת, היעדר שרשרת ראיות ראויה, יחד עם הכחשת ההגנה את מעורבותו של הנאשם והיעדר עדים שהציבו אותו בזירה, העלו ספק סביר. כתוצאה מכך, זיכה השופט את הנאשם, בנימוק שלא הוכיח מעבר לספק סביר כי DNA שלו נמצא בזירת הפשע וכי הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו. הכרעת הדין הדגישה את חשיבותה של שרשרת ראיות איתנה להבטחת משפט הוגן ולמניעת הרשעות שווא.