ת"פ 18772-01-17

תקציר

זהו פסק הדין בפרשת מדינת ישראל נ' יפרח ואח', שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הנאשם, קרמר, הורשע בשורה של עבירות מרמה והפרת אמונים, הנחשבות לעבירות שחיתות. עבירות אלה פגעו בשירות הציבורי ובהליך המכרזי ופגעו באמון הציבור ברשויות השלטון. במשך שלוש שנים אישר קרמר הזמנות עבודה וניפח שטרות בשווי מיליוני שקלים, בידיעה שאין להם הצדקה. בקביעת העונש ההולם קבע השופט תחילה תחום ענישה גבוה יחסית, תוך התחשבות בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, הנזק שנגרם ומדיניות הענישה הרווחת. היא התייחסה גם לעובדה שמדובר בריבוי עבירות שבוצעו לאורך תקופה ממושכת. השופט קבע כי עונש המאסר ההולם נע בין 12 ל-36 חודשים והטיל קנס של 75 אלף שקל עד 150 אלף שקל. בשלב השני של גזר הדין נבחנו נסיבות שאינן קשורות לעבירה, כגון קבלת האחריות של קרמר, היעדר עבר פלילי ושיקולי הרתעה. השופט ציין את הרציונליות והמחשבה המוקדמת מאחורי עבירות כלכליות, אך גם הכיר בהיעדר ראיות אמפיריות המוכיחות את ההשפעה המרתיעה של החמרת הענישה. בשלב זה התייחסה השופטת גם להסדר הטיעון שהושג בין הצדדים, שהציע עונש מאסר של שנה וקנס של 50 אלף שקל. העונש אמנם חרג ממתחם הענישה שנקבע בשלב הראשון, אך קבע השופט כי ככלל יש לכבד הסדרי טיעון. היא התייחסה ליחס שבין אזור הענישה להסדר הטיעון, ולקשיים בהסדר הטיעון הספציפי שבפניה, קרי הפער בעונשים בין קרמר לנאשם מורשע אחר, המרת האישומים והחריגה המשמעותית מאזור הקנס שנקבע. למרות קשיים אלה, אישרה השופטת את הסדר הטיעון, בהתחשב בתרומתו להשגת האינטרס הציבורי, כגון הרשעתו של קרמר וקבלת אחריותו. היא הדגישה כי פסיקתה צופה פני עתיד ונועדה להנחות הסדרים עתידיים. בסופו של דבר אישר השופט את הסדר הטיעון וגזר על קרמר 12 חודשי מאסר בפועל, קנס של 50 אלף שקל ומאסר על תנאי של 12 חודשים.