ע 88/02

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט הצבאי המחוזי שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של רס"ן יצחק עמית-עבד, שהואשם בתקיפה ובהתנהגות שאינה הולמת. הערעור התבסס על העובדה שהשופט הגיע לראיות בלתי קבילות בשל טעות של התביעה, שעלולה להשפיע על משוא הפנים שלו. בעוד השופט הכיר בטעות והבטיח כי היא לא תשפיע על שיקול דעתו, הסנגור הדגיש את ההשפעה הפוטנציאלית על הערכת המהימנות, תוך גרימת עיוות דין. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הנסיבות, החליטה פה אחד לקבל את הערעור. הם הדגישו את מרכזיות המהימנות במשפט, את השלב המקדמי שבו הוצגו הראיות ואת הודאת התביעה בטעותה. בנוסף, הם הדגישו את חשיבות השמירה על מראית עין של צדק, במיוחד בבתי המשפט הצבאיים. יתר על כן, ההליך החריג שנקט השופט, שכלל ישיבה מקדמית ללא נוכחות עמיתים, נחקר כבלתי עולה בקנה אחד עם השיטה האדברסרית. לבסוף הורה בית המשפט על מינוי שופט נוסף שינהל את משפטו של עבד.