ת"א 33714-06-19

תקציר

פסק הדין דן בקבילות העברת מסמכים שאינם רפואיים למומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט במסגרת תביעה אזרחית. הבקשה, שהוגשה על ידי התובעת, מבקשת להעביר את התיק כולו מתיק קודם בבית הדין לעבודה לכל המומחים הרפואיים המעורבים בתיק הנוכחי. פסק הדין משרטט בדקדקנות את ההנחיות הקיימות ואת התקדימים המשפטיים הקודמים סביב תקנה 132 לתקנות סדר הדין האזרחי, המסמיכה מומחים רפואיים הממונים על ידי בית המשפט. מומחים אלה עשויים לדרוש מהצדדים לעבור בדיקות ולהגיש רשומות רפואיות לביסוס טענותיהם. מטרת התקנה היא להבטיח שחוות הדעת של המומחים תהיה אובייקטיבית ותתבסס על עובדות רפואיות בלבד. בעוד פסק הדין מכיר בכך שמומחים צריכים לקבל מידע רלוונטי כדי לגבש את חוות דעתם, הוא מדגיש כי על בית המשפט לבחון בקפידה מסמכים שאינם רפואיים. במקרה זה, השופט פוסק נגד בקשת התובע, בנימוק של היעדר הצדקה לחרוג מהנורמה שנקבעה של העברת מסמכים רפואיים בלבד. כמו כן, השופטת מדגישה כי תפקידם של מומחים רפואיים הוא לספק חוות דעת רפואיות אובייקטיביות, והכללת מסמכים שאינם רפואיים, כגון פסק הדין של בית הדין לעבודה, עלולה לפגוע בהתרשמות המומחים. עוד מציינת השופטת כי המומחים יקבלו את גרסת התובע לאירועים ואת חוות הדעת הרפואיות משני הצדדים, אשר יעבירו כראוי את המידע הרלוונטי. לפיכך, השופט מגיע למסקנה כי אין מקום לספק למומחים מסמכים נוספים בשלב זה, מה גם שהדבר עלול לפגוע באובייקטיביות ובניטרליות של חוות דעתם.