ע"א 8304/96

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. הערעור ביקש לפסול את השופט היושב בדין, השופט א.ז. בן-זמרה, מתיק שעניינו סכסוך בין המערער לבין המשיב. בתביעה המקורית שהגיש המשיב נטען להפרת הסכם מצד המערערת. המערערת טענה כי יש לדחות את התביעה מכמה טעמים, ובהם חוסר מעמד ובחירה שגויה של צד, דהיינו, כי היה מקום לתבוע את החברה, NOTAN ENTERTAIMENT N.V. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה, והניע את המערער להגיש בקשת פסילה בנימוק שבית המשפט דן מראש בתיק וגיבש דעה, ובכך יצר מראית עין של משוא פנים. גם בקשה זו נדחתה, מה שהוביל לערעור הנוכחי. לאחר בחינת הראיות והטענות, פסק הדין מאשר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ודוחה את הערעור. היא קובעת כי ההחלטה הראשונית הייתה פרוצדורלית באופייה ואינה מצביעה על משוא פנים מצד השופט. יתר על כן, פסק הדין מדגיש כי קיים הבדל משמעותי בין דחיית בקשה לסילוק על הסף לבין הכרעה בתיק עצמו. טענות המערער אינן משכנעות, והערעור נדחה בעיקר לגופו של עניין. בנוסף, מוזכרת גם טענת המשיב בדבר השיהוי של המערערת בהגשת בקשת הפסילה, ממנה משתמע כי מדובר בעילה נוספת לדחיית הערעור. המערערת חויבה בהוצאות המשיב, בסך 5,000 ₪.