ת"א 39464-07-16

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש תובע אשר סבל מחבלות קשות בידו הימנית בעת שעבד אצל הנתבעת 1, מפעילת נגריה. התובע טען כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבעת, היעדר מיגון והכשרה מתאימה. מנגד, טענו הנתבעים כי התאונה נגרמה אך ורק כתוצאה מרשלנות התובע. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעים אכן התרשלו. הם לא סיפקו הגנה והדרכה נאותות ולא היו להם אמצעי בטיחות נאותים, כולל דוחף ומסור ממוגן. עדותו של התובע הייתה אמינה, בעוד שגרסאות הנתבעים הכילו סתירות. עוד ציינה השופטת כי ראיות קריטיות הושלכו ברשלנות, לטובת גרסת התובע לאירועים. אשר לחבות, בית המשפט הטיל 75% לנתבעים ו-25% לתובע. התובע סבל מחבלות בידו הימנית, שהצריכו מספר ניתוחים וגרמו לכאבים כרוניים. המומחים האורתופדיים והפסיכולוגיים שמונו על ידי בית המשפט העריכו את מוגבלותו. בנוסף לנכות רפואית, קבע בית המשפט נכות תפקודית בשיעור של 75%. השופטת קבעה את בסיס השכר של התובע על 9,758 שקל לעבר ו-11,000 שקל לעתיד, תוך שהיא דוחה את הטענות לסכומים נמוכים יותר. לתובע נפסקו 705,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-1,130,580 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים. הפסדי הפנסיה הסתכמו ב-229,450 שקל. בית המשפט פסק גם לגבי מספר ראשי נזק נוספים, בהם סיוע לצד ג' (1,750,000 ש"ח), ניידות (30,000 ש"ח), התאמת דיור (25,000 ש"ח), הוצאות רפואיות ואחרות (30,000 ש"ח) וכאב וסבל (700,000 ש"ח). לאחר ניכוי אשמה תורמת ותגמולי המוסד לביטוח לאומי, סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 4,600,030 ₪. סכום זה כלל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% והוצאות משפט. התשלום הסופי לתובע, לאחר ניכוי אשם תורם ופסק דין לאומי, נובע מתביעה שהגיש תובע שסבל מחבלות קשות בידו הימנית בעת שעבד אצל הנתבעת 1, מפעילת נגריה. התובע טען כי התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבעת, היעדר מיגון והכשרה מתאימה. מנגד, טענו הנתבעים כי התאונה נגרמה אך ורק כתוצאה מרשלנות התובע. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעים אכן התרשלו. הם לא סיפקו הגנה והדרכה נאותות ולא היו להם אמצעי בטיחות נאותים, כולל דוחף ומסור ממוגן. עדותו של התובע הייתה אמינה, בעוד שגרסאות הנתבעים הכילו סתירות. עוד ציינה השופטת כי ראיות קריטיות הושלכו ברשלנות, לטובת גרסת התובע לאירועים. אשר לחבות, בית המשפט הטיל 75% לנתבעים ו-25% לתובע. התובע סבל מחבלות בידו הימנית, שהצריכו מספר ניתוחים וגרמו לכאבים כרוניים. המומחים האורתופדיים והפסיכולוגיים שמונו על ידי בית המשפט העריכו את מוגבלותו. בנוסף לנכות רפואית, קבע בית המשפט נכות תפקודית בשיעור של 75%. השופטת קבעה את בסיס השכר של התובע על 9,758 שקל לעבר ו-11,000 שקל לעתיד, תוך שהיא דוחה את הטענות לסכומים נמוכים יותר. לתובע נפסקו 705,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-1,130,580 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים. הפסדי הפנסיה הסתכמו ב-229,450 שקל. בית המשפט פסק גם לגבי מספר ראשי נזק נוספים, בהם סיוע לצד ג' (1,750,000 ש"ח), ניידות (30,000 ש"ח), התאמת דיור (25,000 ש"ח), הוצאות רפואיות ואחרות (30,000 ש"ח) וכאב וסבל (700,000 ש"ח). לאחר ניכוי אשמה תורמת ותגמולי המוסד לביטוח לאומי, סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 4,600,030 ₪. סכום זה כלל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% והוצאות משפט. התשלום הסופי לתובע, לאחר ניכוי אשם תורם וגמלאות המוסד לביטוח לאומי, נקבע על סך של 522,332 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.