רע"א 2655/12

תקציר

במקרה דנן, תבעו המשיבים את המבקש לפיצויים בגין רשלנות רפואית נטענת משנת 1987 בבית החולים אסותא בתל אביב. המבקש הגיש בקשה לפיטורים על הסף, בטענה שלא היה בבעלותו או בניהול בית החולים באותה עת, וביקש ארכה להגשת כתב הגנה. בית משפט קמא דחה את הדחייה מבלי להמתין לתגובת המבקש, מה שהוביל לערעור. ערכאת הערעור מצאה כי שגה בית משפט קמא מבחינה פרוצדורלית בכך שלא איפשר למבקש להגיב, ובכך פגע בזכות הטיעון והצדק הטבעי. היא הדגישה את חשיבותה של ההגינות הפרוצדורלית וכי טעויות פרוצדורליות כאלה מצדיקות קבלת הערעור והעמדת התיק לדיון ראוי. ערכאת הערעור הדגישה כי זכויות פרוצדורליות, כמו מענה לטענות, הן חיוניות ואין להתעלם מהן בחתירה ליעילות. היא גם מתחה ביקורת על נימוקיו של בית המשפט קמא והצביעה על כך שפתרון סוגיות השיפוט לפני בחינת הערכאות לגופו של עניין עשוי לייעל את ההליכים ולהימנע מהתדיינות משפטית מיותרת. הערעור התקבל, החלטת בית משפט קמא נדחתה והתיק הועבר לדיון חוזר, תוך שבית משפט קמא נדרש להתחשב בתשובותיו של המבקש. כן חויבו המשיבים לשלם את הוצאותיו של המבקש.