ענ"א 23776-05-17

תקציר

בפסק דין זה נדונו במקביל שני ערעורים, שהוגשו על ידי אם ואב לשני קטינים, על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. החלטת בית המשפט לענייני משפחה אישרה בקשה של שירותי הרווחה להוציא את הילדים ממשמורת הוריהם ולהעבירם למרכז חירום לתקופה שלא תעלה על 90 יום, בעקבות חשש לשלומם ולשלומם. הסוגיות המרכזיות בערעורים היו השימוש בהליך ביניים להסדרת מאבק משמורת בין ההורים ומשך הרחקת הילדים ממשמורת הוריהם. הערעורים התקבלו באופן חלקי, ותקופת שהייתם של הילדים במרכז החירום קוצרה ל-30 יום לכל היותר. זאת, בנימוק שבית המשפט לענייני משפחה לא הקפיד על מגבלת 30 הימים להחלטות מסוג זה כנדרש בחוק, וכי ניתן לבצע הערכה אינטנסיבית של מצב הילדים בתוך תקופה מקוצרת זו. הכרעת הדין הדגישה את מורכבות התיק, שהתאפיינה בניכור הורי, האשמות הדדיות באלימות ותלונות שווא. יכולותיה ההוריות של האם הוטלו בספק, בעוד כשירותו ההורית של האב לא הייתה שנויה במחלוקת, ושירותי הרווחה המליצו להעביר אליו את המשמורת. עם זאת, בעקבות תלונה שהוגשה לאחרונה על התעללות מינית מצד האם, אשר הטילה ספק בכשירותו של האב, החליט בית המשפט שלא להעביר אליו את המשמורת באופן מיידי. אמינותה של תלונה זו, השלכותיה והסיכון הפוטנציאלי לילדים, חייבו אבחון יסודי של המשפחה, שייערך בתוך התקופה המקוצרת. עוד המליץ בית המשפט קמא לבחון חלופות להשמת הילדים במרכז חירום, לרבות האפשרות להחזירם למשמורת אחד ההורים או להעבירם למסגרת מפוקחת. שני ההורים הצטוו לשתף פעולה עם תהליך האבחון, במטרה להבטיח את רווחת הילדים ובסופו של דבר את חזרתם למשפחה. ההוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.