ת"א 24775-12-22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לסילוק בורר מהליך בוררות בשל חוסר אמון ועיכוב לכאורה בהליכים שנגרם בשל התנהלות הבורר. המבקשים, שהגישו את בקשת הסילוק, לא עמדו בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש במקרים כאלה. טענותיהם, שהתבססו על הסתייגויות מהחלטות הביניים של הבורר, לרבות אלה הנוגעות לתשלום שכר טרחה וניהול ההליך, נמצאו לא ברורות וחסרות ראיות. בית המשפט ציין כי חלק מטענות המבקשים אף קשות להבנה. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו סיכויי הצלחה טובים בתביעתם, כנדרש במבחן האובייקטיבי של חוסר אמון בבורר. גם תחושותיהם הסובייקטיביות של המבקשים בדבר יחס בלתי הוגן מצד הבורר לא הספיקו כדי להצדיק את הדחתו. באשר לשיהוי הנטען בהליכים, מצא בית המשפט כי השיהוי האחרון מיוחס לקושי בתשלום שכר טרחת הבורר, שלא תמך בטענות המבקשים. לבסוף, גם מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקשים. לפיכך, הבקשה לסילוק הבורר נדחתה, והמבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשיב בסך 2,200 ₪.