ת"צ 57146-02-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בישראל. התובעים, עובדי חברה, ביקשו להגיש תביעה ייצוגית נגד מעסיקם במספר סעיפים הקשורים להפרות לכאורה של זכויות ההעסקה שלהם. עם זאת, בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לאישור על הסף, בעיקר על בסיס חסם סטטוטורי לפי סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות. סעיף זה מהווה חריג לעילות התביעה שבגינן ניתן להגיש תובענה ייצוגית, וקובע כי הוא אינו חל על תביעות של עובדים המחויבים בהסכם קיבוצי, כאשר המעביד או ארגון העובדים שלהם הוא צד להסכם האמור. בית הדין קבע כי ההסתדרות היא ארגון עובדים פעיל ואפקטיבי בחברה, אשר קיים הסכמי עבודה קיבוציים וקידם והגן באופן שוטף על זכויות עובדים. מאחר שההסתדרות כבר בחנה ודחתה את טענות התובעים טרם הגשת הבקשה, מצא בית המשפט כי התרת התובענה הייצוגית תפגע בכוחו של ארגון העובדים ותשמש לסיכול תכליתו של סעיף 10(3). יתר על כן, בית המשפט סבר כי התביעה הייצוגית אינה יעילה ואינה הוגנת, שכן היא מחייבת בדיקה פרטנית של תתי קבוצות עובדים שונות, והסכום הנתבע על ידי אחד התובעים נדון בצורה הולמת יותר בתביעה אישית. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והתובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.