ת"א 80706/98

תקציר

בנק הגיש תביעה נגד נתבע לתשלום של כ-186 אלף שקל, מרביתם כספים שהועברו מחשבון צד ג' לחשבון הנתבע שלא כדין, לטענת הבנק. הנתבע טען כי הכספים הועברו כדין כחלק מחבילת הפיטורים שלו ממעסיקו, ולכן הגיש הודעת צד ג' נגד המעסיק. הצד השלישי טען כי לבית משפט השלום אין סמכות לדון בהודעה, שכן היא הייתה צריכה להידון בבית הדין האזורי לעבודה. בית המשפט הכיר במורכבות הסוגיה, שכן הפסיקה לא הציגה תקדים ברור. היא הגיעה למסקנה כי מאחר שההודעה נלווית לתביעה העיקרית, ובהינתן אופיים הזהה של הסעדים המבוקשים הן בתביעה והן בהודעה, אין צורך לבחון את סמכותה המהותית של ההודעה. לפיכך, בית משפט השלום יכול היה לדון בהודעת הצד השלישי לצד התביעה העיקרית. השופטת גם מתחה ביקורת על הרעיון של דחיית התביעה העיקרית עד להכרעה בבית הדין האזורי לעבודה, מה גם שהחוק סביב סוגיה זו ספג ביקורת בעבר. השופט החליט כי הודעת הצד השלישי תישמע יחד עם התביעה העיקרית, והורה לצד השלישי לכסות את הוצאות הנתבע, תוך קביעת לוח זמנים לגילוי מסמכים ודיון קדם משפט.