ת"פ 8125/09

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות ושהייה בלתי חוקית בישראל. המחלוקת העיקרית הייתה האם הנאשם הוא אחד ממבצעי השוד שהתרחש בחנות תכשיטים בבאר שבע. ראיות התביעה כללו את זיהוי הנאשם על ידי הקורבן ממסדר זיהוי תמונות, הודאת הנאשם בפני מודיע במשמורת המשטרה, מיקום הטלפון הנייד של הנאשם בסמוך לחנות בעת השוד ושיקרי הנאשם במהלך חקירתו במשטרה ועדותו במשפט. מנגד, ההגנה טענה כי הנאשם לא היה בבאר שבע בעת השוד, תקפה את אמינות הליך הזיהוי וטענה כי האמירות המפלילות למודיע נאמרו למעשה על ידי המודיע עצמו. עם זאת, בית המשפט מצא את ראיות התביעה אמינות ומשכנעות, בעוד שעדותו של הנאשם הוגדרה כבלתי אמינה ומתחמקת. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר בכל האישומים בסעיף הראשון ובשהייה הבלתי חוקית בישראל כפי שהואשם בסעיף השני. בעקבות זאת הרשיע השופט את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. פסק הדין ניתן ביום 22.7.2010.