ת"א 58600-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין ת"א 58600-11-24 מוגרבי ואח' נ' עיתונות זהב בע"מ ואח'** **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בבקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע שהוגשה על ידי קבוצת מוגרבי-כהן (להלן: "התובעים") נגד מספר נתבעים, ביניהם אתר אינטרנט ועיתונאים (נתבעים 1-4, לגביהם ניתן פסק דין) וכן בעלי דין בהליך משפטי אחר (נתבעים 5 ואילך, להלן: "המבקשים"). עילת התביעה נבעה מפרסום ידיעה עיתונאית באתר "מחלקה ראשונה" בנוגע להגשת תביעה כספית בסך 38 מיליון ש"ח כנגד התובעים. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט, סגן הנשיאה אורן שוורץ) קיבל את הבקשה ודחה את התביעה על הסף. **הרקע העובדתי וההליכים הקודמים** הרקע הינו מערכת יחסים עסקית שהתערערה בין התובעים (יזמי נדל"ן ומארגני קבוצת רכישה) לבין המבקשים, אשר דרשו להשביח את זכויותיהם במתחם. סכסוך זה הוביל למספר הליכים משפטיים מקבילים: 1. **תביעה בבית משפט השלום בראשון לציון:** הוגשה על ידי התובעים בגין הפרשי תמורות מעסקות רכישה. 2. **תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בתל אביב:** הוגשה על ידי המבקשים נגד התובעים בטענות של מרמה, הפרת חובת נאמנות וזהירות, ומכירת נכסים ללא ידיעתם. תביעה זו עודנה מתנהלת. 3. **התביעה דנן:** הוגשה על ידי התובעים בגין לשון הרע, בעקבות פרסום הכתבה ביום 10.6.2024 באתר "מחלקה ראשונה", שנסבה על התביעה הכספית. **ההגנות על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965** העקרון המרכזי בפסק הדין הוא בחינת תחולתן של ההגנות המוחלטות המעוגנות בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, אשר עשויות להביא לסילוק תביעה על הסף. בית המשפט התמקד בשתי הגנות מרכזיות: 1. **סעיף 13(5) לחוק – פרסום על ידי בעל דין או בא כוחו תוך כדי דיון:** * **הוראת החוק:** קובעת כי פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו או עד, שנעשה תוך כדי דיון בפני בית משפט (או גורם שיפוטי אחר), הוא פרסום מותר. * **פרשנות בית המשפט:** בית המשפט, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (ע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל), הרחיב את תחולת ההגנה מעבר לדיון המתקיים פיזית. נקבע כי ההגנה חלה על "כל צעד הננקט בקשר עם ההליך, בכל שלב משלביו השונים", לרבות הגשת כתבי טענות. * **יישום בענייננו:** בית המשפט קבע כי הגשת כתב תביעה לבית המשפט, גם אם טרם התקיים דיון, מהווה "צעד הננקט בקשר עם ההליך" ותחת הגנת סעיף 13(5). זאת, במיוחד כאשר הפרסום נעשה על ידי בעלי הדין (המבקשים) אשר הגישו את התביעה הכספית. התובעים טענו כי הכתבה פורסמה טרם הגשת כתב התביעה, אך בית המשפט דחה טענה זו בהתבסס על העובדות שעלו מכתב התביעה עצמו (שהוגש יום קודם לכן). * **השלכה:** מכיוון שההגנה על פי סעיף 13(5) היא הגנה מוחלטת, היא אינה מותנית בתום לב או באמיתות הפרסום. תכליתה היא לאפשר לבעלי דין לנהל את הליכיהם בחופשיות. 2. **סעיף 13(7) לחוק – דין וחשבון נכון והוגן על דברים שנאמרו או נעשו במסגרת דיון פומבי:** * **הוראת החוק:** פרסום "נכון והוגן" של דברים שנאמרו או נעשו במסגרת דיון פומבי. * **פרשנות בית המשפט:** בהתבסס על פסק דין עניין אבי יצחק (רע"א 3614/97), בית המשפט קבע כי כתבי בי-דין המוגשים לבית המשפט ייחשבו כ"דברים שפורסמו בישיבה פומבית". * **יישום בענייננו:** הכתבה, שעסקה בידיעה עיתונאית על הגשת התביעה הכספית, נחשבה ל"דין וחשבון" עובדתי על פעולה שנעשתה במסגרת הליך שיפוטי פומבי. בית המשפט הדגיש כי על אף שהכותרת השתמשה ב"מטבע לשון" שאינו ציטוט מדויק, הדיווח עצמו נחשב ל"נכון והוגן", בפרט כאשר גרסה מאוחרת יותר של הכתבה כללה את תגובת התובעים. * **השלכה:** הגנה זו אף היא מוחלטת ומטרתה לאפשר זרימה חופשית של מידע אודות הליכים פומביים. **סילוק על הסף – עיקרון ההדק** בית המשפט חזר על הכלל כי סילוק על הסף הוא סעד קיצוני, שיינתן רק כאשר ברור כי אין אפשרות ממשית לקבלת הסעד המבוקש, גם אם מלוא טענות התביעה יוכחו. מקרה מובהק כזה הוא תחולתה של הגנה מוחלטת על פי סעיף 13 לחוק, שאינה מצריכה בירור עובדתי מעמיק (כמו תום לב או אמיתות הפרסום). **חידושים ודגשים בפסק הדין** 1. **הרחבת ההגנה בסעיף 13(5) מעבר לדיון הפורמלי:** פסק הדין מדגיש את פרשנותו המרחיבה של בית המשפט העליון את המונח "תוך כדי דיון" בהקשר של הגנת סעיף 13(5). הוא אינו מוגבל רק לשלב שמיעת הראיות, אלא כולל כל פעולה הנוגעת להליך המשפטי, לרבות הגשת כתבי טענות, עוד בטרם הוגשו לבית המשפט או טרם נקבע דיון. הדבר נועד להבטיח את חופש הפעולה של בעלי הדין. 2. **החלתו של סעיף 13(7) על כתבי בי-דין:** פסק הדין מאמץ את הפסיקה הרואה בכתבי בי-דין כ"דברים שפורסמו בישיבה פומבית" לצורך תחולת ההגנה של דיווח נכון והוגן. הדבר מעודד סיקור עיתונאי של הליכים משפטיים, תוך הגנה על הכתבים והמפרסמים כל עוד הדיווח משקף באופן הוגן את המתרחש, גם אם אינו ציטוט מדויק. 3. **סילוק על הסף ככלי יעיל:** בית המשפט מראה כיצד סילוק על הסף יכול להיות כלי יעיל למניעת הליכים חסרי בסיס, בפרט כאשר ברור כי חלות הגנות מוחלטות שאינן מצריכות בירור עובדתי. הדבר חוסך משאבי זמן וכסף של המערכת המשפטית ושל הצדדים. 4. **טענת "השתקה" והיעדר יריבות:** בעוד שהמבקשים טענו אף לתביעת השתקה, בית המשפט התמקד בעיקר בהגנות שבסעיף 13. בנוסף, נבחנה טענת המבקשים כי לא קשורים לפרסום. על סמך תצהירו של עו"ד שמעוני, אשר נותר איתן בחקירה נגדית, בית המשפט קבע כי לא הוכחה יריבות בין המבקשים לבין גופי התקשורת, ובכך נשמטה הקרקע תחת טענת התובעים כי המבקשים יזמו את הפרסום. זוהי נקודה חשובה, שכן היא מבססת את הדחייה אף על היעדר קשר סיבתי בין המבקשים לפרסום הנטען כמכפיש. **מסקנות** פסק הדין מדגים את החשיבות של ההגנות המוחלטות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, ובפרט את הפרשנות המרחיבה שניתנה להן בפסיקה, כדי לאפשר תפקוד תקין של מערכת המשפט וחופש הביטוי. הדחייה על הסף נבעה מהתקיימותן של ההגנות על פי סעיפים 13(5) ו-13(7) לחוק, כמו גם מהיעדר הוכחת יריבות בין המבקשים לפרסום. פסק הדין מהווה דוגמה ליישום יעיל של הליכי סדר דין מקדמיים כאשר התוצאה המשפטית ברורה על פני הדברים.