בר"ע 748/06

תקציר

לבית המשפט יש סמכות למנות או לדחות מומחה רפואי בעת הצורך, אך החלטות כאלה לא צריכות להיות שגרתיות, ודחייה צריכה לקרות רק במקרים נדירים. חוות הדעת הרפואית משמשת ראיה אחת לתהליך קבלת ההחלטות של בית המשפט. במקרה דנן, חוות דעת המומחה נפסלה על ידי בית משפט קמא על יסוד מספר הצדקות פגומות. ההחלטה לפסול את חוות דעתו של הראומטולוג המומחה, ד"ר מיכאל ארנפלד, מופרכת ודינה להתבטל. לא נמצאה כל ראיה להתנהגות בלתי הולמת מצד המומחה, וחוות דעתו הייתה ברורה מבחינה רפואית. יתר על כן, פיברומיאלגיה, המחלה המדוברת, אינה מחלה נדירה שאינה מוכרת לרפואה; זה די נפוץ, אם כי לפעמים לא מאובחן בשל חוסר היכרות בקרב כמה רופאים. בית משפט השלום יבחן מחדש את הצורך במומחה נוסף, אך ההחלטה לפסול את חוות דעתו של ארנפלד מתבטלת והערעור מתקבל. כן חויב המשיב לפצות את המערערת בגין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך 7,000 ₪, כולל מע"מ.