תלה"מ 51825-04-21

תקציר

פסק דין זה עוסק בשני הליכים נפרדים בין בני זוג נשואים שנפרדו בשנת 2020 – האחד הנוגע לילדם הקטין והשני הנוגע לחלוקת רכוש. השופט מתייחס תחילה לסוגיית המשמורת והסדרי הראייה הנוגעים לבתם המתבגרת של בני הזוג. כיום יש לאם משמורת פיזית, והבת מתגוררת עמה. השופט קובע כי בהתחשב ברצונה של הילדה, בטיפול הפסיכולוגי שהיא עוברת ובהיעדר הקשר בין האב לילדה, יש להותיר את הסדר המשמורת הנוכחי על כנו. האב מתבקש להמשיך להגיע לפגישות עדכון חודשיות עם פסיכולוג ולעבור הדרכת הורים/טיפול משפחתי, ואילו הבת תמשיך בטיפול הפסיכולוגי ותונחה על ידי דיאטנית. בית המשפט גם מעניק סמכויות לעובדת סוציאלית לסייע בעניינים הקשורים לטיפולים ולתווך בקשר בין האב לבת. לאחר מכן, השופט פונה למחלקת הרכוש. בני הזוג הסכימו בהסכם שלום בית משנת 2009, שקיבל תוקף בפסק דין, כי במקרה של פרידה, כל הרכוש והנכסים יחולקו שווה בשווה. האם מבקשת לפרק את השיתוף בדירת המגורים, ברכב ובחשבון הבנק המשותף, ומבקשת דמי שימוש נאותים, בטענה שהאב השתמש אך ורק בדירה בניגוד להסכם הממון. האב, שאינו עובד משנת 2009 ומגדיר עצמו עקרת בית, מבקש חריגה מהחלוקה השווה, טוען לנכות נפשית הפוגעת ביכולתו לעבוד, ומבקש מהאם תשלומים תקופתיים בשל שכרה הגבוה יותר. השופט דוחה את עתירות שני הצדדים לחלוקה לא שוויונית. באשר לבקשת האם מדגישה השופטת את תוקפו של ההסכם משנת 2009 ואת העובדה שהאב עבד במשך למעלה ממחצית נישואיהם. אשר לעתירת האב, השופט אינו מוצא ראיות מספיקות להתעללות הנטענת של האם, ואף התנהגותו של האב אינה מצדיקה חריגה מחלוקה שוויונית. השופט מורה על פירוק שיתוף הדירה, הרכב והמטלטלין שיימכרו לאלתר, וממנה את עורכי הדין של הצדדים ככונסי נכסים לביצוע המכירה ולחלוקת התמורה באופן שווה. על האב לפנות את הדירה תוך 60 יום מיום אישור המכירה. הצדדים יחלקו את יתרות חשבון הבנק שווה בשווה, והאם תעביר לאב סכום מוגדר עבור היתרה הכספית. פסק הדין מסרב לפסוק הוצאות, במטרה להפיג את המתחים ולאפשר את המשך ההידברות בין הצדדים. ההליכים בעניינו של הקטין סגורים, ואילו הליכי הקניין נותרים פתוחים עד להשלמת מכירת הדירה. לבסוף, השופט מתיר את פרסום פסק הדין ללא פרטים מזהים וקובע את מועד פסק הדין ליום 22.10.2022.