ע"א 3678/13

תקציר

בית המשפט קיבל חלקית ערעור שדן במחלוקת על המועד שבו יש לחייב מס ערך מוסף (מע"מ) על עסקאות נדל"ן הכרוכות בפרויקט פינוי בינוי. הסוגיה המרכזית הייתה האם היה מקום לחייב את המערערים במס על סמך הסכמי השוכרים לפינוי מקרקעין בשנת 2000 או כאשר הקרקע פונתה בפועל בשנת 2007. בית המשפט קבע כי יש לבסס את המס על העברת הקרקע בפועל בשנת 2007, ודחה את המיסוי הקודם על בסיס התחייבויות הדיירים לפינוי. פסק הדין הדגיש כי המערערים קיבלו תועלת כלכלית רק עם פינוי הקרקע, בהתאם להנחות חוק מע"מ, הממסות פעילות כלכלית בפועל, ולא רק הבטחות חוזיות. בנוסף, דן פסק הדין בטיבן של עסקאות קומבינציה במקרקעין ("מכירה מלאה" ו"מכירה חלקית"), והגיע למסקנה כי מדובר ב"מכירה מלאה", הכוללת החלפת מקרקעין במקרקעין. פסק הדין הבהיר כי מיסוי עסקאות אלה טרם מסירת הקרקע בפועל נעדר היגיון כלכלי ואינו עולה בקנה אחד עם חוק מע"מ, המתמקד בחליפין כלכליים מוחשיים. בית המשפט הורה כי המע"מ ישקף את מועד העסקה לשנת 2007, וישפיע על שיעור המס, הריבית וההתאמות עקב האינפלציה. משכך, הועבר עניינם של המערערים למשיב לצורך חישוב מחדש של שומת המס נכון למועד החיוב החדש. המערערים אף שוחררו מתשלום הוצאות המשיב בבית המשפט המחוזי ונפסקו להם הוצאות בסך 20,000 ₪ בגין הליך הערעור. ההחלטה התקבלה בהסכמת השופטים זילברטל וברק-ארז, וחיזקה את אופייה המחייב של פרשנות זו, העולה בקנה אחד עם שמירה על הגינות והקפדה על תקנות מע"מ.