תלה"מ 20847-12-18

תקציר

פסק דין זה נובע ממספר תביעות שהוגשו בין בני זוג לשעבר לבין הורים לקטינה ילידת שנת 2014, שנפרדו זמן קצר לאחר לידתה. האב, שייצג את עצמו במשך רוב ההליך, טען נגד האם למספר טענות, בהן הסתה לבתם, בקשה לחלוקה שווה של ההסעות, שינוי שם המשפחה של הילדה, ותביעות כספיות בגין רשלנות והפרת חובה, שיבוש הליכי משפט ולשון הרע בפייסבוק. האם הכחישה את כל הטענות וטענה נגדית. בית המשפט מינה עובד סוציאלי ואפוטרופוס לדין לבחינת טובת הקטין. שני אנשי המקצוע המליצו לשמור על המצב הקיים, כולל שם המשפחה הכפול של הקטינה, והדגישו את הצורך בהדרכה הורית ובטיפול רגשי בילדה בשל הסכסוך המתמשך בין הוריה. השופט הסכים עם הערכות אנשי המקצוע ולא מצא ראיות להסתה מצד האם. התביעה לשינוי שם המשפחה של הילד נדחתה, שכן הדבר לא היה לטובת הילד ועלול לגרום לבלבול. תביעותיו הכספיות של האב נדחו ברובן, למעט תביעת לשון הרע בפייסבוק, שבגינה חויבה האם לשלם פיצוי בסך 6,000 שקל ושכר טרחת עורך דין נוסף בסך 6,000 שקל. השופטת הנחתה את ההורים לעבור מפגשי תיאום הורים והורתה על טיפול רגשי לקטין. כמו כן, נאסר עליהם לתשאל או לצלם את הילדה בנוגע למעשיו של ההורה השני, ולשתף פרטים מזהים אודותיה ברשתות החברתיות. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאות המשפט שלהם. השופט הביע תקווה כי פסק דין זה ישים קץ להתדיינות החוזרת ונשנית ועודדה את ההורים לשים את טובת ילדם בראש סדר העדיפויות.