בש"פ 2650/19

תקציר

בית המשפט, לאחר ששקל את הבקשה והטענות, החליט ליתן את הארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בהכרעה בבקשות מסוג זה יש לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין הצורך לשמור על שלום הציבור וההליך המשפטי. גורמים שנלקחו בחשבון כוללים את רמת המסוכנות של הנאשם, עברו הפלילי, חומרת העבירה, משך המעצר וקצב ההליך המשפטי. במקרה זה, המשיב עומד בפני אישומים של רצח בכוונה תחילה ושיבוש הליכי משפט, הנחשבות לעבירות חמורות המקימות חזקת מסוכנות. עברו הפלילי של המשיב, עם 18 הרשעות קודמות לרבות ניסיון רצח, תומך בהערכת המסוכנות הגבוהה. ככלל, בתי המשפט משחררים ממעצר רק אנשים המואשמים בעבירות חמורות כאלה במקרים חריגים, דבר שנקבע כי אינו ישים כאן. בנוסף, לא בית המשפט המחוזי ולא שירות המבחן סברו כי הפיקוח האלקטרוני בר-קיימא בשל עברו של המשיב וחוסר האמון ברשויות. למרות השיהוי בהליך המשפטי – המיוחסים בעיקר למשיב – ומורכבות התיק, לא נמצא שינוי מוצדק במאזן הסיכון המצדיק שחרור. לפיכך, האריך בית המשפט את המעצר ב-90 יום מיום 1.5.2019, או עד למתן פסק דין ברע"פ 3186-02-18, לפי המוקדם מביניהם.