ת"א 27769-09-13

תקציר

פסק הדין מתאר את המחלוקת על הבעלות על חלקת אדמה. התובעים, שירשו את זכויותיהם בקרקע מאביהם וסבם, טענו לחזקה בפועל בקרקע אך סיפקו עדויות מתחמקות וסותרות. מנגד, הציגו הנתבעים מסמכים ועדויות נוטריוניים התומכים בטענתם כי רכשו חלקים מסוימים במקרקעין והחזיקו בהם בפועל במשך שנים רבות. בית המשפט מצא את עדויות הנאשמים אמינות יותר. נפסק כי זכויות התובעים בחלקה עברו בירושה כ"עודפות", ואילו זכויות הנתבעים נרשמו כ"מכירה". יתר על כן, ניכר כי קודמו של התובע מכר חלקים מסוימים מהחלקה לגורמים אחרים, לרבות הנתבעים, באזורים ברורים ומוגדרים. בית המשפט החליט כי יש להקצות את מגרש 19/1/1 בהצעת החלוקה לנתבעים, חבשי, בשל חזקתם בפועל ארוכת הטווח והצדק. מאחר שלא ניתן לתת לתובעים את חלקם בעין, הורה בית המשפט על תשלומי איזון. האחים, נאשמים 7 ו-8, שבבעלותם מגרש 19/1/7, הונחו לצמצם את שטחיהם הציבוריים לכ-730 מ"ר. בנוסף, מונה שמאי מומחה לקביעת שווי החלקות לתשלומי איזון. התובעים וחבשי היו אמורים לשאת בשכר טרחת השמאי בתחילה, עם קביעה סופית עם מתן פסק הדין הסופי. כמו כן הונחה המודד לבצע הערכה מחודשת של שטח מגרש 19/1/7. פסק הדין נועד לכבד את הרכוש בפועל ואת אומד דעתם של הצדדים המעורבים במכירת הקרקעות, תוך הבטחת צדק ובהירות בחלוקת הזכויות והאחריות.