עת"מ 62724-10-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בעת"מ 62724-10-25 אבו גויעד נ' משטרת ישראל - אגף כוח אדם **הקדמה:** פסק הדין עוסק בעתירה מנהלית שהגיש מר מוחמד אבו גויעד נגד החלטות משטרת ישראל בנוגע להפסקת התנדבותו במשמר האזרחי ובנוגע להשפעתה על רישיון נשיאת הנשק שלו. השופטת, סגנית הנשיא תמר נאות פרי, דחתה את העתירה, ופסק הדין מספק ניתוח מקיף של ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים. **העובדות המרכזיות:** העותר, מתנדב ותיק במשמר האזרחי מזה 19 שנים, הגיש בקשה למעבר לתפקיד מנהלתי ביחידת ימת"א ערבה. במסגרת הליך התאמה תעסוקתית, נקבעה לגביו אי-התאמה תעסוקתית על ידי היחידה לביטחון מידע (יחב"מ) של המשטרה, בשל חשש לניגוד עניינים הנובע ממעורבות בני משפחתו בפלילים. השגותיו וערוריו בנושא זה נדחו בדרגים השונים במשטרה. במקביל, נדחתה בקשתו לקבלת "אישור כשירות" מטעמו של רמ"ח מתנדבים, לצורך חידוש רישיון נשק, בהתבסס על כך שהפסקת התנדבותו נבעה מהחלטת קצין בטיחות (קב"ט) מטעמי ניגוד עניינים. **עיקרי הטענות:** * **טענות העותר:** * החלטת אי-ההתאמה התעסוקתית שגויה, בלתי מידתית וחורגת ממתחם הסבירות, ואינה מבוססת על מעורבות ישירה שלו בפלילים, אלא על מעורבות של "קרובי משפחה מקרבה רחוקה" שאינה מובהרת לו. * התפקיד המיועד היה אדמיניסטרטיבי-לוגיסטי ואינו מצריך חשיפה למידע רגיש, ולכן אין עילה לשלול ממנו את אפשרות ההתנדבות. * יישום הנוהל במקרה זה "שגוי, קיצוני ופוגעני". * החלטת אי-מתן אישור כשירות לרישיון נשק מהווה פגיעה קשה, מכיוון שהיא תלויה בהחלטת אי-ההתאמה התעסוקתית, וההתנדבות היא תנאי לחידוש הרישיון. * העותר הדגיש את תרומתו רבת השנים למשטרה ולמדינה, את היותו אקדמאי וגמלאי של משרד החינוך, וביקש כי ההליך יהיה מכבד. * **טענות המשיבה:** * החלטת ראש אגף כוח אדם (אכ"מ) לדחות את ערר העותר התקבלה כדין, על בסיס שיקולים מקצועיים, ענייניים ורלוונטיים, והיא מצויה במתחם הסבירות. * ההתנדבות במשמר האזרחי היא תפקיד רגיש, והמשטרה מחויבת להבטיח טוהר מידות ולמנוע ניגודי עניינים. * החלטת אי-מתן אישור כשירות לרישיון נשק נובעת מכך שהעותר אינו עומד בתנאי הנוהל, הקובע כי לא יינתן אישור למתנדב ששוחרר מטעמי משמעת או החלטת קב"ט. החלטת אי-ההתאמה מהווה החלטת שחרור מטעם קב"ט. **היבטים משפטיים וחידושים:** 1. **התאמה תעסוקתית וניגוד עניינים (סעיפים 26-35 לפסק הדין):** * **הוראות החוק:** השופטת מתבססת על סעיפים 24א-24יד לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, המסדירים את המסגרת לבחינת התאמה לתפקיד במשטרה, לרבות למתנדבים. סעיפים אלו מגדירים "בדיקת התאמה לתפקיד", "התאמה לתפקיד", "חומר בדיקה" ו"סיווג של תפקיד", ומחייבים כי אדם לא ימונה לתפקיד אלא אם נמצא כי הוא מתאים. * **סודיות חומר הבדיקה:** פקודת המשטרה (סעיף 24ט) קובעת כי חומר בדיקה חסוי, ואינו ניתן לפרסום או גילוי, למעט חריגים מסוימים (כגון הגשתו בהליך שיפוטי על ידי הנבדק עצמו). עם זאת, סעיף 24יא מאפשר למפקח הכללי להעביר חומר בדיקה לנבדק לצורך הגשת השגה או פנייה לבית משפט, אך בכפוף להגבלות, לרבות אי-העברת מידע שגילויו עלול לשבש את תפקוד המשטרה, ובמקרה כזה יש להעביר תמצית מידע. * **החלטה מבוססת ראיות:** השופטת קבעה כי עמדת המשיבה, בזיקה למידע החסוי שהוצג בפניה, הייתה מבוססת, התקבלה בסמכות, תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי. היא קבעה כי המידע החסוי, אשר תואר כ"מדאיג מאוד" ו"חמור ומורכב", סיפק תשתית עובדתית מספקת להצדקת ההחלטה, אף שאינו קושר את העותר עצמו לפלילים. * **קשר סיבתי ומידת קרבה:** השופטת התייחסה לטענת העותר בדבר קרבה משפחתית רחוקה, אך ציינה כי יש לתת את הדעת "לקרבה המשפחתית לעותר עצמו, שכן יש להבדיל בין בן משפחה קרוב לרחוק". הדבר מרמז כי מידת הקרבה המשפחתית נלקחה בחשבון בהערכת החשש לניגוד העניינים. * **היקף ההתערבות השיפוטית:** השופטת הדגישה את הכלל לפיו בית המשפט המנהלי מתערב בהחלטות רשות מינהלית רק במקרים של פגם מהותי בשיקול הדעת, בחוקיות, או בנסיבות של קבלת החלטה ממניעים זרים או פגם דיוני. היא ציינה כי יישום הלכת אי-ההתערבות קיים במיוחד בהחלטות הנוגעות לשירות במשטרה, והפנתה לפסקי דין רלוונטיים (עע"מ 2042/12, בג"ץ 5844/07). * **רלוונטיות תפקיד:** נדחתה טענת העותר כי תפקידו היה אדמיניסטרטיבי ולכן אינו מצדיק את אי-ההתאמה, בקובעה כי גם תפקידים כאלו עשויים לחשוף מתנדבים למידע משטרתי, וכי ניגוד העניינים אינו קשור רק לחשיפה למידע. * **ותק ומוניטין:** נקבע כי 19 שנות התנדבות ללא דופי אינן מקנות זכות קנויה להמשך התנדבות כאשר עולה חשש לניגוד עניינים. 2. **רישיון נשק והשלכות ההתנדבות (סעיפים 39-43 לפסק הדין):** * **נוהל תבחיני קבלת נשק (נוהל אג"ם 220.70.21):** הצדדים הסכימו כי קבלת אישור כשירות על בסיס נוהל זה תלויה בהיותו של המבקש "מתנדב עבר". הנוהל קובע כי לא יינתן אישור כשירות למתנדב ששוחרר מטעמי משמעת או החלטת קב"ט. * **היקש מהחלטת אי-ההתאמה:** השופטת קבעה כי החלטת אי-ההתאמה התעסוקתית, שנקבעה על ידי קב"ט, שקולה להחלטת שחרור מטעם קב"ט לצורך יישום הנוהל. מכאן, שהעותר אינו עומד בתנאי הנוהל לקבלת אישור כשירות. * **השלכה בלתי נמנעת:** נקבע כי החלטת אי-ההתאמה מובילה באופן ישיר לכך שהעותר אינו זכאי לאישור הכשירות, וכי החלטה הפוכה הייתה בלתי סבירה. * **התקפת הנוהל:** השופטת העירה כי טענות העותר לגבי הנוהל עצמו לא הועלו בפנייתיו למשטרה לפני הגשת העתירה, וכי במסגרת העתירה הנוכחית לא ניתן לתקוף את הנוהל עצמו. 3. **הלכת אי-ההתערבות (סעיפים 37-38 לפסק הדין):** * השופטת פירטה בהרחבה את ההלכה המשפטית בדבר ריסון שיפוטי והיקף ההתערבות המצומצם של בתי המשפט המנהליים בהחלטות המשטרה, במיוחד בענייני כוח אדם, התאמה לשירות, ורישוי כלי ירייה. ההפניות לפסקי דין של בית המשפט העליון (עע"מ, בג"ץ) מדגישות כי מירווח שיקול הדעת של המשטרה רחב, וההתערבות השיפוטית תתקיים רק במקרים של חריגה מסמכות, פגיעה בצדק טבעי, שיקולים זרים או אי-סבירות קיצונית. **חידושים משפטיים:** * **החלת כללי "התאמה תעסוקתית" על מתנדבים:** פסק הדין מדגיש את החלתם של כללי הבדיקה וההתאמה התעסוקתית, כפי שהם מעוגנים בפקודת המשטרה, גם על מתנדבים, וזאת על מנת להבטיח את תקינות ואמינות המשטרה. * **השלכות רחבות של החלטות קב"ט:** פסק הדין מבהיר כי החלטה של קב"ט בדבר אי-התאמה תעסוקתית, גם אם היא מתבססת על חשש לניגוד עניינים הקשור לבני משפחה, יכולה להוות בסיס לשלילת זכויות נלוות, כגון אישור כשירות לנשיאת נשק, מכוח קשר סיבתי מוגדר בנוהלים. * **פרשנות ויישום נוהלים פנימיים:** פסק הדין מראה כיצד בתי המשפט יפרשו ויאכפו נוהלים פנימיים של רשות, ובפרט כאשר אלו נועדו להבטיח את טוהר המידות ושמירת האינטרס הציבורי. **סיכום:** בית המשפט דחה את העתירה, בקובעו כי החלטות המשטרה בנוגע לאי-ההתאמה התעסוקתית של העותר והשלכותיה על רישיון הנשק שלו, התקבלו כדין, בסמכות, ובהתאם לשיקול דעת מקצועי. השופטת הדגישה את חשיבותם של תהליכי בדיקת התאמה במשטרה, את הצורך למנוע ניגודי עניינים, ואת היקף ההתערבות המצומצם של בתי המשפט בהחלטות מסוג זה. ההחלטה בנוגע לרישיון הנשק נגזרה ישירות מהחלטת אי-ההתאמה, בהתאם לתנאי הנוהל הרלוונטי.