פש"ר 61301-09-19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לביטול מענקים שנתן חייב לפני פשיטת הרגל. על פי פקודת פשיטת הרגל, מתנות שניתנו על ידי חייב בתוך עשר שנים מפשיטת הרגל שלו יכולות להתבטל על ידי נאמן בפשיטת רגל אם החייב נכנס לפשיטת רגל תוך שנתיים מיום מתן המתנה. אם פשיטת הרגל מתרחשת מאוחר יותר, אך תוך עשר שנים, ניתן לבטל את המתנה אלא אם כן המקבלים יכולים להוכיח כי החייב היה ממס בעת מתן המתנה, וכי הנכס שהוענק עבר לנאמן. הפקודה מפרטת גם חריגים למתנות הניתנות לביטול, לרבות כאלה שניתנו לקונים בתום לב או לבעלי שעבודים תמורת תמורה יקרת ערך. על הנאמן מוטל הנטל להוכיח כי מתנה בטלה, ולאחר מכן עובר הנטל אל המקבלים להוכיח את כושר הפירעון של החייב. באשר למתן דירה לילדיו על ידי החייב, מצא בית המשפט כי הנאמן עמד בנטל המוטל עליו, אך מקבלי ההמתנה הצליחו להוכיח את כושר הפירעון של החייב בעת מתן המתנה. לפיכך, נדחתה בקשה זו לביטול המענק. באשר להעברת מניות החייב בשתי חברות לילדיו, קיבל בית המשפט את טענת המקבלים כי ההעברה הייתה ללא תמורה. עם זאת, המקבלים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי החייב היה חדל פירעון בעת ההעברה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת הנאמן כי העברת המניות הייתה למראית עין בלבד, ותחת זאת הורה לחברה ולמנהליה למסור לנאמן פירוט של כל התשלומים למנכ"ל ולבעלי המניות, וכן תשלומים ששולמו לחייב, כדי לאפשר לנאמן לשקול פעולות נוספות. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ולא חויבו לשלם הוצאות לקרן פשיטת הרגל.