בש"פ 1811/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לשחרר משיב לדין בגין מספר עבירות, לרבות עבירות הקשורות לנשק ולחומרים מסוכנים, לצורת מעצר חלופית. ההחלטה המקורית העניקה למשיב שחרור בערבות כספית ומעצר בית בשעות הלילה. בעקבות ערעור על החלטה זו, הורה בית המשפט על מעצר בית מצומצם יותר, כאשר השגחת המשיב בשעות היום והלילה תחת ערבים אושרה על ידי בית המשפט, לרבות מאבטחים בשכר. המערערת, ככל הנראה התביעה, טענה כי השימוש במאבטחים בתשלום פוגע בעקרון השוויון בין הנתבעים וכי נאמנותם תיפגע מאחר והם ממומנים על ידי המשיב. עוד נטען, כי לא הותר למערער לחקור די הצורך את אשת המשיב, אחת המפקחות המוצעות, וכי התנאים לפגישות בין המשיב לעורך דינו אינם סבירים. המשיב טען מנגד, כי אין זה מתפקידה של ערכאת ערעור להתערב בפרטי חלופת המעצר שקבע בית משפט קמא, וכי התנאים ראויים. השופטת קבעה כי אף שאי השוויון בהקשר זה הוא אינהרנטי ולא ניתן להימנע ממנו לחלוטין, המאבטחים בשכר שהוצעו על ידי המשיב היו מרשימים כראוי וללא עבר פלילי. לבית המשפט יש גם אמצעים לפקח על התקיימותם של התנאים החלופיים. אשר על כן, הערעור נדחה, ותנאי שחרורו של המשיב עמדו כפי שהורה בית משפט קמא.