סע"ש 63695-06-17

תקציר

התובע, שהיה גם בעל מניות וגם עובד בחברה הנתבעת, תבע הטבות תעסוקה שונות, לרבות גמול שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה, הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים. הנתבע תבע מנגד נזקים שנבעו מהגניבה והרשלנות הנטענת של התובע, וביקש לקזז את כל הסכומים המגיעים לתובע. בית המשפט מצא כי התובע, כמנהל וכבעל מניות, לא היה זכאי לגמול שעות נוספות בשל אופי תפקידו והנזק הראייתי שגרם לאי הקפדה על מערכת שעוני הנוכחות. התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בשעות העבודה הנטענות שלו. באשר לדמי הבראה, פסק בית המשפט לתובע 809 ₪, המייצגים את יתרת זכאותו. בית המשפט אף פסק לתובע 445 ₪ עבור יום אחד של דמי חופשה, שכן הנתבע לא חלק על טענת התובע. בגין הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים, הורה בית הדין לנתבעת לשלם לתובע סך של 6,576.8 ₪, שכן אלו לא בוצעו במהלך מחצית הראשונה להעסקתו של התובע. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות התובע להודעה מוקדמת והפרשי פיצויי פיטורים נוספים, בשל משבר האמון שנבע מכך שהודה בגניבת 20,000 ₪ מהנתבעת ללא תיעוד מתאים. תביעת התובעת לפיצויים בגין רישום חלקי/שגוי בתלושים נדחתה אף היא, שכן בית המשפט ייחס את האחריות לחובותיו של התובע כמנהל. באשר לתביעתה הנגדית של הנתבעת בגין גניבה ופיצויים, מצא בית המשפט כי הנתבעת לא הצליחה להביא ראיות מספיקות למרבית טענותיה מעבר ל-20,000 ₪ בהם הודה התובע. לפיכך, רק סכום זה נוכה מתשלומי הנתבעת לתובע. בנוסף, בית המשפט הורה לתובע להשיב לנתבע 20,000 ₪, המייצגים את הסכום בו הודה בלקיחה. בסופו של דבר, תביעת התובע התקבלה באופן חלקי. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, בניכוי 20,000 ₪ המגיעים לנתבע. שני הצדדים היו אחראים להוצאותיהם המשפטיות בשל התנהלותם בכך שלא היו הסכמים כתובים.