פ"א 13022-01-15

תקציר

המערער במקרה זה ערער על גזר דינו בעילה של אכיפה בררנית, וטען להגנה מפני צדק. לטענתם, היה על המשיב להגיש כתב אישום נגד חברה יזמית, בנוסף למערערת, בשל זיקתה הנטענת של החברה עם עיריית עכו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת לא הצליחה לבסס טענה זו וכי אין קשר של ממש בין המשיבה לבין החברה היזמית. נמצא כי המערער ביצע בנייה בלתי חוקית והשתמש במקרקעין ללא רשות, וכן הורשע בהפרת צווי הפסקה שיפוטיים. בית משפט קמא איזן בין שיקולים שונים בגזר הדין, ובסופו של דבר הטיל קנס בסך 200,000 ₪. סכום זה נפרס על פני עשרה תשלומים והביא בחשבון את חומרת העבירות, את הצורך בהרתעה ואת מצבו האישי והכלכלי של המערער. ערכאת הערעור קבעה כי לא תתערב בגזר הדין, שכן הוא אינו כרוך בטעות של ממש או חורג באופן קיצוני מרמות הענישה המקובלות במקרים דומים. משכך, הערעור נדחה, ופסק הדין הותיר על כנו.