ע"מ 26352-05-16

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המערערים לקבל את ערעורם על יסוד העילות המקדמיות של התיישנות ושיהוי (שיהוי). למערערים, ים מרין בע"מ וים מרין חברה לבניין בע"מ, הוטלו הודעות על כפל מס וקנסות בגין אי ניהול ספרים כדין. ההודעות מתייחסות לשנים 2008-2010. המערערים טענו כי ההודעות הוצאו מחוץ לתקופת ההתיישנות וכי חל שיהוי מיותר בהליך קבלת ההחלטות של המשיב. בית המשפט מצא כי תקופת ההתיישנות הרלוונטית להודעות היא שבע שנים, כפי שנקבע בחוק ההתיישנות. עילת התביעה קמה ביום 5.3.2013, עת סיימה המשיבה את חקירתה והגיעה למסקנה כי החשבוניות המדוברות הוצאו שלא כדין. לפיכך, ההודעות שנשלחו בנובמבר 2015 היו בתוך תקופת ההתיישנות. אשר לטענת השיהוי, קיבל בית המשפט את הסברו של המשיב לזמן שחלף בין החקירה לבין הוצאת ההודעות. התנהלות המשיב לא היוותה שיהוי מיותר של פחות משלוש שנים, והמערערים לא הוכיחו כל שינוי לרעה בעמדתם הנובע מעיתוי ההודעות. המערערים חויבו בהוצאות המשיב בסך של 6,000 ₪.