ת"א 18277-01-20

תקציר

התובע, בעל נכס מושכר, תובע את הנתבעים בגין הפרת הסכם שכירות. התובע טוען כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שהשליכו פסולת בניין על הנכס ללא הסכמתו ולא פינו את המקום בתום החוזה. הנתבעים טוענים כי ההסכם מזויף והם אינם אחראים להפרה. בית המשפט מוצא כי הנתבעים אכן הפרו את הסכם השכירות והם אחראים לנזקים שנגרמו להם. עם זאת, היא גם מוצאת את התובע אשם חלקית בכך שלא נקט באמצעים להקטנת הנזק ובעיכוב בנקיטת הליכים משפטיים. לפיכך, בית המשפט מחליט כי שני הצדדים חולקים אחריות שווה להפרה ופוסק לתובע 50% מהפיצויים הנתבעים, הכוללים את עלות פינוי הפסולת, דמי שכירות שלא שולמו ופיצוי מוסכם. בנוסף, בית המשפט מסיר את מסך ההתאגדות ומטיל על שני נתבעים, היידר ומנשאפט, אחריות אישית לנזקים. בית המשפט קובע כי חיידר, רואה חשבון במקצועו, וחברת Mannschaft, המנוהלת על ידי אחיו של היידר, היו מעורבים באופן משמעותי בפריצה. הם השליכו פסולת על הנכס, קיבלו כספים מהחברה של התובעת ללא תיעוד מתאים, וערבבו את נכסיהם עם החברה של התובעת. בית המשפט מורה לחיידר ולמנשאפט לשלם לתובע ביחד ולחוד 50% מהפיצויים, בתוספת דמי שכירות שלא שולמו. ההחלטה מתקבלת מבלי לפגוע בחובת התובע לפנות את הנכס כדין. כל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות. תיק החקירה יועבר למחלקה המשפטית לבדיקה נוספת וזכות הערעור תתאפשר.